הרחק הרחק ממני -פרק שביעי:

באותו יום הלכנו למסיבה לא היינו הבנות ששותות או מעשנות… טוב רובנו. המסיבה הייתה בבית של חברה של חברות שלי , גם אני באתי איתם … באו לשם הרבה אנשים … בוילה הענקית שלה היה ממש כמו בסרטים אמריקאים מוזיקה רועשת …. שתייה … טוב חוץ מהעירום והבריכה. היו שם בנים חמודים וקצת פחות… ניסיתי להשתלב ,רציתי לרקוד אבל אף אחד לא שם לב אליי … אפילו חברות שלי דיברו עם אחרים ואני הייתי לבד ישבתי ודיברתי עם אנשים בנייד. עוד איזה אחד התחיל איתי , נשמע נחמד … ישבתי במדרגות רחוק יותר מכולם , אני לא טובה עם אנשים , פנים מול פנים .. אני לא יודעת איך להתחבר איתם מה להגיד ואיך לגשת כי אני בטוחה שאף אחד לא יתייחס אליי בגלל איך שאני נראת בנוסף רובם יודעים אחד את השני ואני היחידה שקצת אאוטסיידרית ..רציתי לצאת ,לבלות בשביל לא לבכות בשביל לא לחזור לארבע הקירות. רציתי לראות קצת עולם או אנשים כי בניתיים זה היה עבודה ובית עבודה ובית וכשסוף סוף יש לי שישי אחד כשכולם פנויים …באתי והנה אני שוב פעם לבד בין ארבע קירות אבל בבית אחר. העלתי תמונה לאפליקציה הזאת עם חיוך מזויף … 'אחרי פרידה חייב לחייך' רשמתי (או משהו כזה..) החברות שלי לא התייחסו רציתי לבכות גם אותם אני לא מעניינת. התבודדתי לי למעלה דיברתי עם בנים … שאלו את המספר שלי , לא תמיד נתתי הייתי חייבת לדעת אם זה סטוץ או אפשר לפחות לדבר לא חייב שיהיה חבר. אני לא יודעת מה אני מחפשת , למה אני ממשיכה להיות באתרים ובאפליקציות האלה ? אני יודעת שלא אמצא שם אף אחד נורמלי ואם כן זה נדיר ועם המזל "הטוב" שלי זה לא יקרה לי. זה בטוח לא יקרה לי. כולם פה חרמנים ומחפשים רק סטוץ… אבל אני בודדה … אני חייבת מישהו אפילו סתם חברה או חבר לא בן זוג … שידבר איתי שישמע אותי כי השאר כולם עסוקים בעצמם או… לא עסוקים בי.
אם היה לי איך לחזור לבד הייתי חוזרת אבל חברה שלי הסיעה אותנו אז הייתי תלויה בה. רציתי לבוא הביתה ולבכות על הערב שנהרס וגם על יעקב. שכלום לא הולך לי בחיים.
סוף סוף הולכים … נכנסתי לאוטו . שתקתי . אף אחת לא התעניינה בי … זאת פעם אחרונה שאני יוצאת איתם אמרתי … אני לא שייכת לפה אני לא. יצאתי מהרכב אמרתי ביי ותודה. למזלי אחותי לא הייתה בבית אין לי מושג איפה היא הייתה אז יכלתי לבכות בלי הפסקה בלי שהיא תשמע.
לא בכיתי הרבה … הייתי עסוקה באיזה עוד בחור חמוד חרמן , וואלה … לא היה אכפת לי אחרי יום כזה … יום כזה לבד הייתי מוכנה לתת לו כל מה שהוא רוצה … אחרי זה התחרטתי. זאת פעם אחרונה שאת עושה את זה !!! אמרתי לעצמי … זה יותר לא יקרה לכי תדעי מה הוא יוכל לעשות עם כל המידע הזה … הייתי זהירה. לא צילמתי פנים .. שום סימן היכר. רק איברי מין. הרי לכל הבנות יש אותם ופחות או יותר נראה אותו דבר.
חזרתי יום למחרת הביתה , לארבע הקירות שלי … הכרתי עוד בנים , ולא… לא קיימתי את הבטחתי שהבטחתי אתמול וזה חזר עליו כמעט כל יום. כמובן עם בחור אחר ואפילו עם כמה… וככה זה נגמר באותם התמונות.
אף על פי שעם חלקם כן שמרתי על קשר הם לא ניסו להיות איתי במערכת יחסים אבל גם לא עזבו… חלקם השתמשו בי ואת זה ידעתי אבל זה רק ככה אני אוכל להשיג תשומת לב. אם לא ככה אני אמות מבדידות. ימים המשכתי עם זה ואז הכרתי את תומר.