הרחוב הקטנטן שומר על הסוד

לעיתים קרובות צועדת באותו רחוב אשר מזכיר לי עולם ומלואו.

הרחוב הוא רחוב קטנטן ללא מוצא , עם כמה בנינים לא גבוהים במיוחד, ומה שמייחד אותו זה השקט שתמיד תמיד שורר בו.

השקט לעיתים עושה מוסיקה נעימה,, השקט לעיתים עושה רעש אדיר, השקט זה מה שהשתרש בלב והוא לא יעזוב לעולם לא.

ברחוב הזה השקט והקטן , שם נשארו לה העלומים , הרחוב הזה רק הוא מזכיר לה את הנעורים, השקט שבו העצים הגבוהים שם נפגשה עמו , לא פעם ולא עשרים אלא מאות פעמים ו, שם זה קרה באחד הלילות, באחת הפגישות עם הרבה אהבה ויוקרה ,ומאז הוא לא שב, מאז הוא נעלם, מאז לא פגשה אותו , מאז הוא התרחק בלא להשאיר ולו הודעה קצרה למה ?? למה ???

מאז היא מגדלת לבדה עם המון אהבה את הילדה המקסימה שדומה לו בול, שתי עיניים כחולות אשר אפשר לשקוע בהן , חיוך שובב משהו, נקודת חן באותו מקום בדיוק ושתי גומות חן אשר מעטרות את הפנים של המתוקה של הילדה שמובילה אותה לאורך הדרך למיד עם חיוך וצחוקים ואמירה :"מאמי אני עוהבת אותך הכי בעולם".

גם אני אוהבת אותך הכי בעולם כך חשבה בלבה ואל הילדה רק חייכה ודדגדה אותה בידיה דבר שאי אפשר היה לעשות לה כי היא לא עומדת בפני הדגדוגים זה מזכיר לה מישהו שאי אפשר היה לדגדג אותו כי מישהו שהיה ואיננו עוד.