הפעם אני עליך מוותרת…

איך זה מרגיש לך עכשיו כשאנחנו לא ביחד כבר חודשיים שלושה?
פתאום יש לי תחושה שאתה קולט מה הפסדת.

אני לעומת זאת מבינה כמה וויתורים עשיתי כדי להיות איתך, ואתה כמובן שלא הערכת.
כן יכולתי לחזור אליך בפעם השלישית, אבל ידעתי למה זה יוביל.
עוד שיברון לב, עוד לילות לבנים, עוד זעם מתפרץ על אנשים לא קשורים, עוד אי שקט ובלבול.
לכן הפעם אני מוותרת על התחושה הרגעית הזאת שידעת להעניק לי.

יום יומיים שקטים של פיוס ומילים יפות.
היית דואג גם לפינוקים בלילות,
ואז חודשים של זלזול ותחושה שאתה שוב לוקח אותי כמובן מאליו.
לא אשקר לך.
לעמוד מולך ולעצור אותך שנייה לפני שאתה מנשק אותי, כנראה אחד הדברים הקשים שעשיתי אי פעם. הגוף רוצה את המגע, והלב משתוקק להאמין לך שהפעם יהיה שונה
אבל הראש פשוט יודע את האמת.

הפעם, הפעם אני נלחמת.
מפסיקה לשקר לעצמי, יהיה שונה…

כן ,עדיין אוהבת אך לא נכנעת ללב שלי.
הפעם הולכת עם ההיגיון. הרי כמו שבאת, ככה הלכת.
הרבה אמרת, מעט מאוד עשית.

אבל ככה זה, תמיד היית טוב במילים.
אלוף בלקנות אהבה, ולמכור אותה בזול.
גאון בלמצוא דרך לנצח את הרגש שלי.

היום סופית אני הולכת עם השכל
שאומר את האמת הכנה והכואבת,
אני עלייך מוותרת.