העץ והילדה

וואו… כשהגעתי לקטע בו היא הביאה איתה חבל, עברה בי צמרמורת! ממש ככה!
זהו באמת סיפור אהבה עצוב וכתבת אותו מדהים!! כל כך אהבתי את הרעיון ואת הביצוע, הכתיבה שלך מעולה, הצלחת להכניס אותי לעולמה הכואב של הילדה ולגרום לי להיקשר לעץ, עם אישיותו החביבה…
זהו בהחלט אחד מהרעיונות היותר מקוריים שראיתי ואשמח לקרוא עוד קטעים שלך בהמשך! 3>

תודה לך נעמי! (או שזה נעומי?)
המילים שלך מחממות אותי! :)
אני שמחה שזה מה שגרמתי לך להרגיש!
תודה ששיתפת אותי במה שהרגשת וחשבת!
זה מעלה בי הרגשה חמימה של שמחה, לדעת שמישהו מרגיש ככה בנוגע לכתיבה שלי :)

חחח נעמי, נעומי, איך שאת רוצה זה בסדר (כי זה רק כינוי..חח) אני שמחה ששימחתי אותך =) מקווה לקרוא עוד סיפורים שלך בהקדם האפשרי! D:

אני מסכימה עם נעמי. כתיבה שלך כל כך זורמת, כאילו לא הפעלת בכלל כוח על הכתיבה, היא פשוט באה. כיף לקרוא סיפור כזה שהמילים בו זורמות ונכנסות עד לעומקי הנפש.
באמת סיפור אהבה עצוב.

אה, אוקיי.. חח חשבתי שבגלל הk שאחרי זה, זה כאילו השם שלך והk זה השם משפחה או משהו.. אהה עזבי.. פשוט יש לי חברה ששונאת שקוראים לה נעומי, עם ו'.. חח לא משנה.. XD
ויש לי עוד כמה קטעים קטנים אבל אני לא בטוחה שהם.. אממ.. לא יודעת.. אני אראה כבר.. :)
שמחה שאת שמחה ששימחת אותי (?!) חחח ;)

לוסי, תודה לך!
זה מרגש אותי לקרוא את התגובה שלך!
שמחה שזה מה שאת חושבת על הכתיבה שלי :)

איה…
לא ציפיתי לקטע עם החבל..
אבל למרות כל זאת.. זה עדיין הזכיר לי סיפור אחד.. גם עם ילד ועץ… אבל לא זוכרת על מה בדיוק זה דיבר שמה… באסה…
בכללי אני לא זוכרת מה חשבתי בדיוק חחחחחח
אבל מה שאני זוכרת זה שממש אהבתי כל שורה ושורה!
איך שחיברת את הכל ואני כזה "איך היא חשבה על זה?!"
כל דמות פה מיוחדת בפני עצמה!
והילדה… פשוט לנשוך שפתיים…
כשאני קוראת את הסיפורים שלך והקטעים שלך בכלל אני מרגישה מסביב לכל קטע הילה משונה כזו, עם הרגשה שלא ניתנת לתיאור כי הוא מיוחד כזה..
ואני לא ממציאה! זה מה שאני מרגישה!
וזה דיי מגניב! חחח זה ממש מוסיף!
אני כבר אדרג ותדעי עד כמה הוא טוב:)

חח תודה טלי! :)
והסיפור שאת מתכוונת אליו, זה 'העץ הנדיב' (לקח לי כמה שניות להיזכר..)
זה על ילד ועץ, (חח) ושהעץ נותן לילד מה שהילד מבקש, והילד מתבגר, והעץ נעשה קטן אבל הוא ממשיך לאהוב את הילד, ואז בסופו של דבר נשאר ממנו רק גזע כרות וגם אז הוא עוזר לילד, (שעכשיו כבר זקן) בכך שהוא נותן לו לשבת עליו.. זה כאילו שהעץ אוהב ונאמן לילד תמיד ועוזר לו.. אבל הילד יוצר טיפה חרא כאן.. חח לא משנה..
ואת יודעת, גם לי אין מושג איך זה עלה לי! פשוט, באתי לכתוב עוד פרק, ואז הידיים שלי התחילו לכתוב את מה שחשבתי עליו!
תודה לך על המילים המחממות! 3> ועל הדירוג ;)

(והתכוונתי שעץ נעשה קטן ככה שהוא מתחיל להיעלם ככה, כי הוא נותן לילד חלקים ממנו..[תפוחים,ענפים,עלים..].. הייתי חייבת להוסיף את זה..)

חחח קוראים לי נעמה ;)
ואם יש לך עוד קטעים כאלה, תעלי ! בלי לחשוב הרבה! חח אני בטוחה שהם מדהימים! עם כתיבה כמו שלך, איך אפשר שלא??
אני שמחה שאת שמחה שאני שמחה ששימחתי אותך!
פיווו, זה היה ארוךך…חחחחח XD

אני .. אין לי מילים .
אנונימית , בגללך אני בוכה .
זה .. זה פשוט כל כך עצוב .
וואו… אני חשבתי שהכל היה בסדר עם הילדה , והרגע שהיא הביאה איתה חבל .. הותיר אותי המומה .
אהבתי מאוד את הרעיון .. של כל הטבע הזה והחיבור עם בני האדם ( דבר שלא קורא בכלל היום . כל זיהום כדור הארץ .. ) .
אני , הצלחתי להתחבר אל העץ . הוא ריגש אותי , איך שהוא שומר עליה והיא עליו .. זה פשוט הדהים אותי . והעניין שהכל כתוב במילים פשוטות , שמתחברות ביחד למעיין " טקסט " , שהכיל את כל הדברים שצריכים להיות בסיפור ארוך , של אהבה מתמשכת .. זה הפתיע אותי וריגש !
זה באמת אחד מהרעיונות הכי מעניינים ומקוריים שקראתי .
אשמח לעוד כאלו !

אווו, יויו!
אל תבכי!
ריגשת אותי בעצמך עם המילים היפות שלך!
זה נוגע לי ללב באמת!
ותודה על המילים היפות!

העלת בי פלאשבק … ( תקוללי ושיפול עליךפסנתר ורוד מהחלל )
פעם ראיתי טלוויזיה והראו יער שמישהוא התאבד , עם חוט ועץ ,
ואז אחרי שנה נסענו לאותו היער וראיתי את אותו העץ עם החבל ( אנשים מטומטימים אמורים להוריד את החבל !) , אז הרגשתי שמישהוא נוגע בי בכתף ומביט בי , הסתובבתי ולא היה שם אף אחד ( כול זה קרה כשההיתי בת 10 ) , וה יער עם עצים בלי שיחים ,
ואף אחד לא מתח אותי כי אני הכי מבוגרת ( אני , שתי האחיות שלי בגילאים 8 ו2 וההורים שלי שהיו עסוקים עם המכונית )
אז שמכתי לחשושים וראיתי דמות חייורת שזזה מהר , לבושה לבן !
אז אנונימיT ( אההה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!)

לינה!!!
רוצה לעשות לי סיוטים, או מה??
אמאלה!!!
מצטערת.. :\
(וקוראים לי רוז, אנשים! למה 'אנונימית' כל הזמן..?)
איזה לחץ זה!!!! :\
אני… וואי… חח הלחצת!!
אבל אני לא הולכת לישון עכשיו עכשיו, ככה שאולי מחשבות אחרות ייכנסו לי לראש.. ;)
וסוריי… :\

אני סוג של ילדה מלחיצה : לדוגמא :
– מישהוא מת פעם בדיוק איפה שאת יושבנת לפני שהיה בית
-הבית ספר שלך נבנה על הריסותשל בית קברות
-מישהוא נרצח ליד הבית שלך

סורי אם הלחצתי אני ילדה מאוד ( אבל מאוד מלחיצה )

טוב,האמת שקראתי את זה לפני כמה ימים,ולא היה לי כל כך איך להגיב.
מאוד התרגשתי מהקטע,הוא כאילו לקוח מסיטואציה בחיים…ממש מלטף ועצוב.
גם לי זה הזכיר את 'העץ הנדיב',רק קצת,אבל התוכן שונה לגמרי.
זה כתוב נפלא,
את יודעת להמחיש כל כך הרבה מילים ומשמעות בשורות קצרות,כבר לא נותר לי אלא להתפעל!
תמשיכי לכתוב,
מאוד אהבתי:)

תודה רבה לילוש:)
זה משמח אותי כל פעם מחדש, התגובות שלך. :)

ת׳אמת..
בהתחלה לא ממש הבנתי כשהיא הביאה איתה חבל…P:
חשבתי שהיא רוצה לבגוד בו או משהו בסגנון!
אבל לאט לאט קלטתי את העניין!
וזה באמת סיפור עצוב! ממש עצוב!
והבעת את זה בצורה יוצאת דופן ופשוטה!

אבל מה שהכי מדהים אותי זה ש…
כל זה פשוט צץ לך מהראש!
ופשוט מצאת דרך לפלוט את זה על המקלדת!
יש לך כישרון מיוחד!
אל תשכחי את זה…;)

שמתי לב שהגבת לי על כל הקטעים האלה…
חחח אוווקיי.. ;)
תודה על התגובה שלך,:)
היא מאוד משמחת אותי, לדעת שזה מה שאתה חושב על סגנון הכתיבה שלי ועל הקטע עצמו..
חג שמח D: