הסכין החלודה…

חשבתי שאני ירגיש בטוחה בזרועותיך,
תהיתי אם תוכל למלא בי את החסר.
הסתכלתי בעיניך וחיפשתי את עצמי,
אך מצאתי רק אותך, חושב על חומר מספק.
ראיתי אותי, הבטת בי, רציתי שאני אהייה שלך,
הצמדת אותי אליך והבטחת לי שכך זה ישאר.
אך שכחת מה ראית, שכחת שלא אותי רצית,
המעטפה עשתה את שלה, ועכשיו אפשר לזרוק המתנה.
אהבתי אותך, חלמתי אותך, חשבתי אחרת,
נזכרת בכל שנייה שאמרתי לך שאותך אני אוהבת.
חשבתי לשאול אותך, אם לא הרגשת חרטה,
אך לא שייך לשאול שכבר יש לך מישהי אחרת במיטה.
הסכין, שתקעת בתוך ליבי כבר חלודה,
לא היה לי את האומץ להוציא אותה בזמן.
פחדתי לשכוח, פחדתי להתעורר, למציאות המרה,
פחדתי להוציא את כל הכאב שהכנסת בדוקרן.
לא רוצה להסתכל בעיניך, איכשהו עדיין נשארת לי בלב,
בבקשה תלך, הלוואי וכל זה פשוט לא היה קורה…