הסוף של ההתחלה

"לפעמים, טוב- בקביעות.. אני מוצאת את עצמי יושבת על המיטה ובוהה בקיר הלבן והריק.
אני זוכרת שלפני שנתיים הוא היה משובץ בעשרות תמונות שלך..
אבל הייתי חייבת לעבור הלאה.. הייתי חייבת להתקדם.או לפחות להתחיל.
הלוואי שיכולתי לעשות משהוא מחיי היום יום הפשוטים שלי מבלי שהם יזכירו לי אותך.
אני זוכרת שבאמצע הלילה ירדתי אל המטבח ומזגתי לי כוס מים כדי להרוות את צימאוני התמידי.
כבר בלגימה הראשונה דמעות גדושות ומלוחות התפרצו מתוך עיניי, הכוס החליקה מידי וכל תוכנה נשפך על רצפת הקרמיקה המעוצבת.
אני זוכרת..יותר מידי טוב! הלוואי שפשוט יכולתי להניח להכל..פשוט לשכוח!
לפעמים יש לי את התחושה הזאת שאתה כאן..מחפש אותי.
אבל אני מבינה שזה נגמר. אתה עכשיו איתה. חיי חיים חדשים. מאושרים. ואתה כבר לא אתה.
אתה לא אותו האדם שנהגתי בקביעות לספר לו על אהבתי אליו.
עכשיו אתה רחוק. ומלא בשנאה כלפי. הייתי חלשה ועזבתי ואתה? התקדמת ועברת הלאה.
אני נשארתי אכולה בעבר.

אתמול נפגשתי עם עמית, כל כך נהנתי. הוא נשק על שפתיי ואמר לי שאני יפיפייה, יש לי רגשות כלפיו
אני מצטערת. אני מאכזבת אותך.. אני כבר לא בוכה בלילות ומצטערת על היום שברחתי, אני ישנה טוב בלילות חבוקה ושמחה בין זרועותיו של גבר אחר..
אבל אני רוצה שתדע, שלמרות שאני מעמידה פנים שעברתי הלאה ולמרות שכל בוקר נהגתי לשקר לעצמי שהכל בסדר שאני שפוייה למרות שאיבדתי את שפויותי בלעדייך, טוב לי. אני מאושרת.
אתמול עמית לקח את הצעד הגדול ואנחנו מתחתנים בקיץ.
אני מקווה שאוכל לראות אותך וסוף סוף להכיר את טום הקטן, אני מקווה שהוא דומה לך.
תזכור תמיד, שלא משנה לאן 'אהבה' תיקח אותי, חלק ממני תמיד יהיה איתך.."

הוא היה בדרך לחתונה שלה כדי לראות אותה בפעם האחרונה הוא נהג ברכבו שיכור מעצב, והיא
רצה אל עבר הכביש עם דמעות בעיניה לאחר שהבינה שהיא טועה..
הוא ניגב את דמעותיו וראה את פניה מול עיניו. ואת דמה נמרח על שמשת מכוניתו, הוא איבד שליטה ונמחץ בין שתי משאיות הובלה..