~ המכתב הבא ~ חלק 2
לא ידעתי שאתה כזה
אני לא מסוגלת להבין שזה הסוף
הפחד הזה תמיד חוזר אבל אתה כנראה שלא.
לא ידעתי שזה ימשך ככה הרבה זמן.כל הרגשות האלה כלפייך כואבות כי זה לא הדדי
אני זוכרת שהכרנו מכיתה ו '.
הכרנו בתנועת נוער וככה התחלנו להכיר בתור ידידים.
תמיד צחקנו ותמיד בילנו ביחד
(שוב בתור ידידים).
בכיתה ח' נהפכנו להיות ממש קרובים וקשורים אחד לשני
תמיד אהבנו זה את זה
(שוב רק בתור ידידים)
אז כל הקטע התחיל בכיתה ט' חזרנו מהסיבה של רותם, והתחלתי להרגיש אלייך רגשות מעבר לידידות שלנו
אני יודעת שזה מוזר כי אתה הייתה כמו אח בשבילי אבל איך שהו זה גלש מעבר למה שציפיתי.
לא רציתי שזה מה שיקרה שאני יתאהב וזה לא יהיה הדדי .
ושוב אני מתאכזבת מאהבה
האמת שזה ממש לא אשמתך ,זה הכל אני והרגשות שלי.
אבל כל פעם שאני רואה אותך
אני מרגישה שונה. אף פעם לא הצלחתי להרגיש ככה כלפי מישהו .
אני יודעת שאתה לא רוצה אותי [וזה לגמרי בסדר , שוב זה לא אשמתך).
אני רוצה רק שתדע את האמת והאמת היא שאני מאוהבת בך מתחילת כיתה ט'.
כמה שזה ישמע מוזר אבל זה האמת.
כל כך קשה לי לדבר על זה, אז אני מעדיפה לכתוב את כל מה שאני מרגישה.
אני יכולה להגיד לך שכמה חודשים בקושי אכלתי ובוקשי ישנתי .
אני רק חושבת עלייך,(זה ישמע כמו אובססייה אבל זה מעבר לזה). לפעמים אני מתאפקת לא להגיד הכל, כדי שהידידות שלנו לא תהרס, אתה יודע למה לא סיפרתי לך על זה בכלל, כי פחדתי שאני יאבד אותך.
תמיד שיתפתה אותי בכל מה שנוגע לך. אני מכירה אותך מכף רגל ועד ראש, אני הידידה הכי טובה שלך בעולם. ברגע שגיליתי שאתה גיי ונמשך לבנים, פשוט התחלתי לשנוא את עצמי,(זה ישמע מוזר ולא קשור) , אבל באותו זמן התחלתי לשנוא את עצמי!
מצד אחד אני רוצה לראות אותך מאושר ומצד שני,אני סובלת שאתה לא איתי כאן.
אני כל כך אוהבת אותך ורוצה שתיהיה שלי!
הדבר הכי כואב זה להתאהב באדם שהוא בכלל לא רוצה אותך!
אני קמה כל בוקר ואני אומרת לעצמי,למה קמתי?למה אני צריכה את החיים האלה עם אתה לא איתי פה?,
אתה באמת מדהים תמיד הייתי איתי שהיה לי קשה אבל עכשיו זה לא מספיק .
אם הייתי יכולה לשנות משהו הייתי עושה הכל כדי לא להתאהב בך.
אני לא חושבת שאני יוכל להמשיך בחיי,
ואני לא חושבת שאני יתגבר עלייך.
זה כל כך כואב לי שאתה לא כאן איתי.
תמיד אני חושבת איך להתמודד עם הכאב הזה
אבל הכאב הזה בחיים לא יעלם.
תמיד אתה תיהיה בליבי לא משנה מה יקרה
השארתה לי צלקת על הלב ,ואיתה אני יחייה את חיי בתקווה שאני יצליח להתמודד .
אתה אדם הכי מדהים שהכרתי .
אני באמת לא רוצה אותך בתור חבר,אני רק רוצה שתבין מה הרגשתי כל הזמן הזה .
אני מאמינה שתמיד יש אור בקצה המנהרה.
כמה שזה קשה לי להתגבר,אני עושה הכל כדי להמשיך הלאה למרות שקשה.
אני גם מאמינה שיהיה טוב.
תמיד למדתי ממך דברים,והדבר הראשון שלמדתי ממך הוא,האופטימיות ושמחת החיים שלך.
תמיד הכנסתה את שמחת החיים שלך אליי.
תמיד הקרנתה ושידרתה לי את האופטימיות ושמחת החיים האין סופית הזאת שלך
וזה הדבר שאני לוקחת ולומדת ממך .
האופטימיות שלך תמיד תיהיה אצלי.
וגם שמחת החיים תבוא עם הזמן.
אני רק רוצה לכתוב לך ולא להגיד בפנים.
כי אני כל כך פוחדת מהתגובה שלך.
אז תבין שאתה חלק מחיי ותמיד תישאר אצלי בלב
שלך אלינוי .
תגובות (0)