הלב שלי החסיר אלף פעימות
אז שלושה חודשים עברו להם… ושום דבר לא השתנה
שום דבר מיוחד לא קרה.
הוא באותה התנוחה בבית ואני מרגישה שאני רצה ממקום למקום…
בין עבודה לבית , בית עבודה.
השגרה הזאת גרמה לי לסחרחורת.. לבינתיים און "בן הזוג שלי" , תקוע בעצמו
כמה אפשר למשוך את הזמן? הוא סיים צבא אבל כבר שלושה חודשים בבית.
אני מרגישה שאני לא מדברת אתו יותר משהיינו מדברים בצבא…
איך יכולתי לחשוב שזה יסתיים הכל יראה אחרת? שניסע.. נבלה..
שום דבר שונה מהשגרה עוד לא היה.
הצעתי לו כמה פעמים לנסוע.. רק שנינו.
ואז התחילו תירוצים "זה המון כסף" , "כשאני אתחיל לעבוד ניסע" , "לא בא לי לנסוע בארץ.. בא לי לטוס" ולי תמיד היה הפתרון , כסף זו לא בעיה אני מוכנה לסגור לנו חופשה מרגיעה.
אפילו אפשרי למצוא טיסה במחירים טובים. אבל הוא בשלו.. בשום פנים ואופן לא יגיד את האמת.. יחפש דרכים עקיפות להגיד לי לא.
כבר נסעתי לאילת עם חברה במקומו… אבל עכשיו כשיש את חופש פסח.
אז הסתכלתי על זה כהזדמנות להציע שוב. הראיתי לו דילים לחג, צפון , תל אביב, טבריה הכל!
והוא אמר "רגע אנחנו נוסעים עם חברים לטבריה באוהלים. אמרתי להם שנבוא"
דיי נפגעתי.. כי הוא לא כל כך שאל את דעתי. וכשאני הייתי מציעה זה היה תמיד לא, או תירוצים.
אבל כשהחברים כמובן הציעו זה אחרת… אמרתי לו "היית צריך לשאול אותי אם אני רוצה! , דבר שני אוהלים ועוד בפסח בטבריה אני חושבת שזה סיוט. אני אוהבת את הפרטיות שלי.. ודבר שלישי זה לא פיר כי כשאני מציעה המון פעמים אתה פשוט מסרב"
ואז התחיל ריב.. שטותי וילדותי ולא הבנתי איך אני נכנסתי לזה!
מי מתווכח עם בת הזוג שלו אם לנסוע או לא לנסוע אתה לחוד?
אני לא מחפשת ממנו כסף, או מתנות. ואני עובדת דיי קשה רק בשביל שנינו…
ואז לקבל את כאפה לפנים כל פעם מחדש.
יש טעם להישאר בקשר כזה? , אני יודעת שכרגע החברים יותר חשובים לו ועוד המון דברים אחרים.. למשוך אותי שלושה חודשים בתוך כל הדבר הזה? ולפגוע בי ככה?
5 שנים שאנחנו יחד… והוא בוחר פתאום להיות אדם אחר, מישהו שלא הכרתי!!
אתמול התעצבנתי והחלטתי להתפרץ כי שמרתי המון בפנים. ואמרתי לו שאי אפשר לעשות כל הזמן דברים לחוד.. ששלושה חודשים זה המון זמן של התלבטות וחשיבה… והוא מתקדם לשום מקום בכל אופן. ואני לא רוצה שישכחו אותי! והוא אמר לי שפשוט כרגע יש דברים אחרים שעושים לו טוב כמו החברים חדר כוש וכל מיני.. אמרתי לו אז אם אני לא חלק מזה פשוט כדאי להיפרד!
"את רוצה להיפרד? אז לכי!" כך הוא ענה.."טוב.." ניתקתי.
דמעות הציפו לי את העיניים והלב שלי החסיר אלף פעימות
5 שנים.. צחקתי…
תגובות (1)
בהתחלה כשקראתי את זה חשבתי שזה קטע שהמצאת.. אבל זה קטע שנכתב עליך נכון?
אני לא אבוא והתרברב והגיד שאני״מבינה באהבה״כי אני לא..
אבל כן אני יכולה להיות בטוחה שבקשר עם בן/בת זוג אנחנו לא אמורים לסבול. יש עליות , יש ירידות אבל זה משהו שצריך להיות משותף לשתיכם.
אני יכולה להבין אותך לגבי זה שאת מרגישה שרק לך זה חשוב.. אז שוב אין סיבה לסבול רק בגלל שהיתם יחד 5 שנים.. 5 שנים זה המון.. אבל יש מקרים שפשוט אין מה להציל.. (אני אף פעם לא בעד לסיים קשר כי יש ירידה אני באמת מאמינה שאת הרוב אפשר לתקן..תנסי!חזק! אבל לא מעבר ליכולות שלך כי זהעלול לשבור אותך!) קשר, בא בשתיים.. לא באחד.
מה גם שאנשים משתנים, גם את וגם השנים שאת מדברת עליהם, זה שנים שכולנו עוברים תהליך של שינוי,לפעמים גם של 180 מעלות.. זה הגיוני!
בקיצור אם לא טוב לך, אם את לבד בקשר הזה הגיע הזמן לסיים אותו ולפתוח את הדלת להזדמיונות טובות יותר..(: והאמיני לי שמהן יש בשפע..
מקווה שמשהו הצלחת להבין מכל התגובה המתוסבחת הזאת..
בהצלחה❤️