הלב שלי כואב. הדמעות בעיניים. הכל בגללך. #1
ההתחלה שלנו, פרק א':
הכרתי אותך בלימודים.
התחלת איתי. אהבת שאני שנונה,חריפה, לא כבדה ובעלת חוש הומור מפותח.
חיזרת אחריי הרבה. ניסית לשכנע אותי לצאת למפגשים ידידותיים. ידעת שלדייט לא אסכים לצאת איתך כי הסברתי לך שאני דתייה ואתה מתנדנד כזה בדת.
אחרי תקופה של חודש של חיזורים אינטנסיביים נכנעתי. התחלנו לצאת לדייטים. לא הסכמתי לגעת בך בצורה אינטימית פרט לחיבוקים עד שארגיש חיבור ואהבה. אחרי חודש שכל יום בילינו יחדיו הייתה הנשיקה הראשונה שלנו. אחרי חודש הרגשתי שזו אהבה.
מאותו רגע הרגשתי שאנחנו פורחים יחדיו.
אחרי שלושה חודשים הגיע השקר הראשון. הראית לי התכתבות מצחיקה עם חבריך ושמתי לב ששלחת את ההודעות ביום שבת. עד אז אמרת לי שאתה שומר שבת ופתאום אני מגלה שאתה מתכתב בשבת. כשעימתתי אותך עם המידע הזה אמרת ששיקרת כי פחדת שלא אמשיך לצאת איתך אם אגלה שאתה חילוני. העדפת לשקר לי, כדי להבטיח את הטוב שלך ולא משנה איך זה יגרום לי להרגיש (תבנית התנהגותית שחזרה על עצמה בהמשך הקשר הארוך..)
החלטתי להניח לשקר הזה וביקשתי ממך שמאותו רגע והלאה תעשה השתדלות לשמור שבת ואתה הבטחת שבהחלט תעשה זאת. כמו כן ביקשתי ממך לספר את האמת במקרה שתחלל שבת ואני לא אכעס. אני פשוט לא רוצה שתשקר לי.
אחרי אותו מקרה הבנתי למה ישר בצאת כל שבת שלחת לי הודעה בוואטספ..פשוט פחדת שאראה שהתחברת בשבת.
אחרי אותו מקרה, חשבתי שאנו הולכים בדרך המלך, אני פתוחה למצבך, מוכנה לקבל את החילוניות הזמנית כי אמרת שאתה בעצמך רוצה להיות דתי. מוכנה לעבור איתך את המסע. מקבלת אותך כמו שאתה, גם כשאתה מחלל שבת.
אבל בעצם מאותו רגע ואילך הכל התמוטט.
תגובות (2)
אוייי..תמשיכי
עלה ההמשך.