הידידים הכי טובים

הם היו הידידים הכי טובים הם אהבו לעשות הכול יחד לא עזבו אחד את השנייה לרגע. הם כבר ידידים 4 שנים. והיא כבר החלה להתאהב בו. ביום בהיר ושמשי היא החליטה ללכת אליו ולהתוודות בפניו על אהבתה כלפיו. אחרי כבר כמה זמן שהיא שמרה את זה לעצמה. היא הלכה לביתו אך לא הייתה מסוגלת לדפוק על הדלת. רק מהפחד שהוא ידחה אותה או שכשהיא תאמר לו את זה הקשר ביניהם ייהרס. אך היא חשבה גם חיובי. אולי הוא כן מרגיש כמוה אולי יקרה משהו מעבר להיותם ידידים. לאחר כל כך הרבה מחשבות היא לקחה נשימה עמוקה ודפקה בדלת. לאחר כדקה שאף אחד לא פתח היא באה ללכת אך היא הופתעה למראה עיניה היא ראתה בפתח הדלת מישהי ולא את הידיד שלה.
היא לא הבינה מי זאת היא מעולם לא ראתה אותה לפני כן.
פתאום הידיד שלה הגיע ועמד ליד הדלת, אותה בחורה אמרה לו שהיא מחכה לו בתוך הבית ונתנה לו נשיקה בפה.
באותו רגע שהיא ראתה את זה המצב רוח, כל ההרגשה הטובה הזאת שאולי אולי הוא כן מרגיש כמוה הכל ירד לה ברגע אחד. היא הסתכלה עליו מבלי לומר מילה והלכה.
בדרכה לביתה היא התחילה לבכות, היא הרגישה מפורקת, עצובה, פגועה. היא בחיים לא דמיינה שככה זה יהיה. משני ידידים טובים הם הפכו להיות שני זרים.