החיים ממשיכים מהר מדי …
״הייתי פעם מאושרת
איך הגעתי למצב הזה
למה אני לבד
מה אני עושה פה בלי אפחד?
איפה אבא? אבא? אבא אתה פה?
הוא לא פה יותר? הוא רואה אותי עכשיו? הוא חושב עליי?
הוא בטח כועס עליי בגלל מה שקרה… גם אני כועסת על עצמי
בגלל זה המכתב הזה , כדי שתדעו שאהבתי אתכם, אני הולכת לאבא עכשיו , אני אמסור לו דש מכולכם, אני מצטערת שפגעתי בכם, לא חשבתי מספיק, לא מגיע לי לחיות, אהבתי אתכם, אחשוב עליכם מלמעלה.״
״אנני״ נשמע קולו של פיטר מחדרה של אדריאנה
אנני רצה, היא לא הסתכלה לאחורה, הדופק שלה עלה , היא לא הצליחה להסתכל על אדריאנה הבוכה בחדר, שפיטר תופס את ידיה
״תקראי לאמבולנס ״ אנני החזיקה את הטלפון, הוא נפל מהרעידות.
״כמו שאתם בטח יודעים, אדריאנה ניסתה להתאבד, היא נמצאת עכשיו באשפוז אצל הפסיכיאטר , ועכשיו אנחנו צריכים עזרה ממכם , אתם מוכנים להגיד לנו איך זה קרה? למה היא עשתה אתזה? ״ אמר הרופא
אז איך הכל התחיל?
היי אני אדריאנה, נערה רגילה בת 16 , ממוצעת בציונים,
החלום שלי זה להיות זמרת, ישלי קול מושלם.
וכמו כןלם יש לי את החברים שלי ,
כולם תמיד היו שם בשבילי ותמכו בי, במיוחד בתקופה הכי קשה בחיים שלי, שאבא שלי חלה .
גילו אצלו סרטן שהייתי בת 15
השנה הוא נפטר , מחר ההלוויה.
הגעתי להלוויה ולא הפסקתי לבכות, כל החבריםהיו שם לדאוג לי ולנחם אותי, אבא היה זמר מפורסם , אז בהלוויה כמובן היו המון מפיקים וזמרים, לא שתכננתי אבל יצא שהזמינו אותי להקדיש לאבא שיר, זה היה הרגע הכי מרגש בחיים שלי, כל הקהל היה דמעות וכמובן אני ,
בסוף השיר ירדתי אל החברים שלי שחיבקו אותי ובכו איתי.
עבר שבוע, שבוע של בכי , שבוע של רחמים עצמיים,
שבוע שלם ישבתי בבית ובכיתי, שבוע שלם החברים היו שם איתי.
קמתי בבוקר וכמו בזמן האחרון , הברזתי מביתספר,
החברים הגיעו אליי שנגמר ביתספר וישבנו בסלון לארוחת צהריים, בדיוק אז דפקו בדלת
״מי זה? ״צעקתי
״גאס וילסון״ צעק הקול מאחורי הדלת
״גאס וילסוןןןן?????״ צעקתי משמחה
פתחתי את הדלת וראיתי את המפיק הגדול גאס וילסון, הוא היה המפיק של אבא ובזכותו אבא הגיע למה שהוא.
״אני יכול להיכנס ? שאל
״ברוררררררר ״ צעקתי
״אז..אני חושב שאת יודעת למה אני כאן ״
״לא בדיוק״
״שמעתי אותך שרה , אני חושב שישלך עתיד, אני רוצה להחתים אותך על חוזה״
אתה עובד עליי?
לא… את בעד?
ברוררר שבעד
״אז תתכונני את הולכת להיות מפורסמת״
וכאן החיים שלי התחילו להסתבך, המשפט שהרס אותי ואת החיים שלי.
תגובות (1)
אהבתי ומחכה להמשך :)