הזדמנות…

לא כולם יודעים להמשיך הלאה כשקשה או כשפרק מסויים מסתיים, יש החושבים שאולי יום אחד זה יחזור ויש החושבים שזה לעולם לא, אין לדעת…
אהבה זה דבר יפה ושובר בו זמנית, היא נותנת לך את הסיבה לחיות אך גם לרצות למות, להיות נאהב אך להרגיש שנוא, לאהוב עד בלי סוף וכמובן לפגוע. לחשוף את מי שאת, לקחת את החסרונות שבדבר.
לא כולנו יודעים איך להתמודד עם זה, שזה מתחיל רובנו מנסים להימנע מזה בשביל שבסוף הסיפור לא יהיה לאף אחד מבני הזוג לב שבור, אבל זה כל כך חזק כשזה מגיע ואי אפשר באמת לעצור את זה. ואז אתם הופכים להיות ביחד, וכשאתם יחד כל כך טוב לכם, לפעמים יותר מדי…
ואז זה קרה, המחשבה הזו שהבנת למה ניסית להימנע מזה בהתחלה, זהו זה הסתיים.
המחשבות מתחילות- ׳הוא באמת אוהב אותי? או שהייתי משחק…׳
גם במשחק הכי טוב הרגש מופעל וחשוב לזכור זאת.
לילות ארוכים, מחשבות רבות ומסובכות, דמעות בעיניים והרצון לחזור, אבל את האמת? שזה לא טוב, לא טוב לחזור למקום שבסופו של דבר השאיר לך טעם של עצבות, עדיף להתגעגע עם חיוך וכאב מאשר עם דמעות ועצבות כל כך גדולה. זה השלב שבו הזכרונות מתחילים ללוות אותנו לכל מקום, לכל מילה או לכל מבט.
והנה, המשכת הלאה, אולי בכאילו אולי באמת אבל תמיד תישאר לך הפינה החמה הזאת בלב בשביל האחד הזה שכבש אותך, שנתן לך את הטעם לחיים, שחיית איתו.
אבל כשהוא איננו חשבת שהקרקע נשמטה מתחת לרגלייך, שאין מספיק אוויר לנשום, הרי איך מעכלים את זה שעכשיו נשארת לבד? אבל זה העניין, אף פעם לא נישאר לבד!
החיים ארוכים ועסוקים מדי בשביל כל יום מחדש להראות לנו אנשים שנמצאים לנו מתחת לאף אבל בגלל הגעגוע שלך לעברך את לא מצליחה לחיות את ההווה ולצעוד אל העתיד.
אולי זה פשוט השלב שבו מגיעה הזדמנות פז להראות לעצמנו שאפשר אחרת…
לפחות תנסי ותקחי את ההזדמנות הזו שבאה לקראתך הפעם…