הוא יחזור?

היו הייתה ילדה קטנה, הבת שלי,
עינייה חומות כדבש תמיד מנצנצות ברינה,
שיערה השחור גולש עד ישבנה,
היא לא גבוהה, ולא נמוכה, ממש כמו בנות גילה,
"אמא?" רוני שואלת
"כן חמודה" אני אומרת לה, רק מלראות אותה מולי זה עושה לי טוב, משכיח את המחשבות
"מתי אבא יחזור?" היא שואלת אותי, פוקחת עיניי עגל,
"אולי מחר, אולי מחרותיים" אולי עוד שנה, שנתיים, אני מוסיפה בראשי
"לאן הוא הלך?" היא שואלת, מה אומרים לילדה בת חמש ששואלת איפה אבא?
שהוא כבר לא אוהב את אמא ואותה? שהוא שתה והשתכר, ולא חזר מאז? שהוא היה מכה את אמא, כי כעס עליה שהיא לא קנתה לו את האספקה היומית של הסמים? שהוא לא הסתפק באמא, והלך לזיין כמה בנות צעירות ויפות?
מה אומרים לילדה בת חמש שרוצה לדעת איפה אבא שלה? ולמה הוא כבר לא בא לקחת אותה מהגן? ולמה הוא כבר לא ישן במיטה עם אמא? ולמה הוא הלך לפני חודשיים, ומאז הוא לא חזר?
"הוא הלך" אני אומרת לה
"והוא יחזור?" היא שואלת, תמימה כל כך, בלי בעיות בחיים
"כמובן, והוא יביא לך מתנה" איזה מתנה ואיזה נעלים, הכי הרבה שהוא יביא זה מתנה תינוק קטן, מאחת הנערות שנשבתה בקסמיו, כמו שאני פעם נשבתי,
כמו שהוא הצליח לסנוור אותי, לגרום לי להתאהב, הביא לי ילדה, ונעלם,
משאיר את חותמו טבוע בי עמוק, עמוק בנשמתי,
מה שאמרתי לה, זה רק משאלות שלי, שיבוא, שיאהב, שירצה אותי, ורק אותי,
אבל אני יודעת את התשובה האמיתית לשאלה, הוא לא יחזור, הוא לא רוצה אותי כבר, הוא לא יחזור לעולם…