הוא-הסיפור המלא חלק א׳

הייתה לי ילדות נורמלית יחסית עד היום שאמא שלי מתה, מאז הסתגרתי בחדר ולא רציתי לתקשר הייתי רק הולכת לבית הספר וחוזרת לא יותר וגם שם לא הייתי מדברת עם תלמידים או עם מורים או אם אף אחד אחר רק נכנסת במבט עצוב לחדר ונועלת אותו לא יותר. אבל היה ילד אחד שלא וויתר עליי בכזו קלות וקראו לו ג׳ימס, הוא היה כל יום מטפס אליי לחדר דרך החלון ומדבר איתי, למרות שבהתחלה לא דיברתי איתו הוא לא וויתר וחוץ מזה מה יש לילד בעצמאות שנת 1853 לעשות אם לא לדבר אם חברים? היה לו עוד חבר אחד שקראו לו טוני והוא היה החבר הכי טוב שלו. יום אחד כשהייתי בת שש עשרה נכנס לי מהחלון טוני ולא ג׳ימס והוא רק אמר שג׳ימס ברח מהעיר וכנראה לא יחזור יותר. מאז שנתיים שלמות הייתי לבד בלי חברים ובלי אמא. בגיל שמונה עשרה הלכתי לחייל האוויר של קנדה עד שהגעתי לדרגת מפקדת ועברתי לנס״א ושם הייתי אסטרונאוטית עד שיום אחד קראו לי שוב מחייל האוויר להשתתף במלחמה הראשונה שלי.