ההתערבות

אני מסתכלת על השעון המעורר 'יופי' אני חושבת 'עוד בוקר בתיכון מפגר שבו אף אחד גם ככה לא שם עליי'.
התחשק לי להרגיש יפה היום, אז חשבתי שאולי אתאפר קצת אתם יודעים, אני מרגישה תמימה אבל אולי… אולי הם יבחינו שמשהו בי השתנה, שאני קצת יותר קורנת.
אז לבשתי את מדי ביה"ס ושמתי עיפרון שחור, פס דק של אייליינר ומשחתי את שפתיי באודם ורדרד. הנהנתי אל המראה בסיפוק "הם ישימו לב אליי היום, הם חייבים לשים לב אליי היום!" אמרתי ובחיוך תליתי את הילקוט על כתפי ויצאתי מהבית.
כמו תמיד, הגעתי דקה לפני הצלצול כדי שלא יהיה להם זמן להציק לי.
אחרי שני השיעורים הראשונים הלכתי ללוקר להכניס ולהוציא את הספרים שהייתי צריכה, שמתי על עצמי שתי טיפות בושם ותיקנתי את האיפור.
"היי קורטני" הסתכלתי במראה הקטנה שתלויה בלוקר שלי וראיתי את מאט, הבחור הכי הורס במחזור שלנו. 'מה פתאום הוא מדבר איתי?' התרגשתי והסמקתי, ולאו דווקא בסדר הזה.
"אתה.. מדבר איתי?" הסובבתי והסתכלתי עליו כלא מאמינה. "איתך ורק איתך" הוא חיוך חיוך שחשף את שיניו הלבנות והמושלמות, הרגשתי שאני נמסה.
"כן אז… מה? אממ.. היי.." מלמלתי, עדיין לא האמנתי שהוא פנה אליי, 'מה הולך כאן? אני לא ג'ניפר או רייצ'ל, שהן הבנות הכי הורסות בשכבה ונראות כאילו הן יצאו מקטלוג עם החיוך המושלם שלהן, העיניים הכחולות ירוקות שלהן ושיערן הבלונדיני והגלי, אני רק… קורטני סטון הרגילה, שיש לה שיער חום מתלותל ועיניים חומות אפורות, לא מיוחדת בעליל.
"תמלמלי ברור" הוא צחק שוב. 'אוי החיוך שלו…' חשבתי, צחקתי גם אני "כל מקרה, רציתי להגיד לך שאת די… יפה היום" הסתכלתי עליו בפה פעור 'מה?! מאט אוונס הרגע אמר שאני יפה?! מה?! אוי אלוהים מה?!" הייתי מוכת הלם והסמקתי "אממ… תודה" אמרתי וחייכתי "חמודה את" הוא אמר, חייך והלך.
כשהגעתי הביתה רצתי לחדר שלי ועידכנתי את היומן שלי בכל תקריות היום.
למחרת הגעתי מאושרת מתמיד לביה"ס ומאט ניגש אליי שוב ודיבר איתי, הרגשתי שאני מתאהבת בו.
לאחר חודש שדיברנו וכבר היינו די ידידים הוא הזמין אותי לנשף, הסמקתי והייתי מסוחררת מההתרגשות.
"כן אני אשמח לבוא איתך" אמרתי בחיוך, כ"כ התלהבתי שאני, החנונית, הולכת לנשף איתו – מלך היופי!!
ביום הנשף, הורדתי שיערות בכל מקום בגוף, סידרתי גבות, הלכתי למספרה שבה החליקו את שיערי ותלתלו אותו מעט בקצוות ולבשתי את השמלה שקניתי במיוחד לאותו יום, שמלה בגוון ורוד בהיר שהיה לה סרט מאחורה ונראתה מתוקה כ"כ.
יצאתי מהבית והוא אסף אותי, הוא נראה מדהים מתמיד בטוקסידו מהמושלם שלו, "היי יפייפיה" הוא אמר וקרץ לי "שלום יפיוף" חייכתי אליו ונכנסנו ללימוזינה.
כשהגענו לאולם הלכתי לשתות והבאתי לו גם.
כשחזרתי, ראיתי אותו צוחק עם רייצ'ל ואותה נותנת לו שטר של 100 דולר.
הייתי בשוק, לא ידעתי מה לעשות, ברחתי משם בדמעות, רציתי שירוץ אחריי, שיקרא לי "קורטני! חכי שניה! אני אוהב אותך" אבל זה לא קרה.
'למה השלית את עצמך מטומטמת?! למה חשבת שהוא דיבר איתך מרצונו החופשי?! למה נתת לעצמך לסמוך עליו?!' חשבתי.
הלכתי לשירותים ופתחתי את ארון התרופות של אמא, בלעתי חצי מכמות הכדורים שהיו שם, אני לא רציתי לסבול יותר.