הבחירה

"אל תעזבי אותי" אמר ראיין הוא בכה- הוא באמת בכה הוא ליטף את ראשי הקירח והסתכל עלי רציתי לומר לו שאני אוהבת אותו רציתי לומר לו שאנחנו לא ניפרד אבל המכשיר שעזר לי לנשום הקשה עליי לדבר וכל מה שהצלחתי לומר זה רק מלמולים לא מובנים אז שתקתי וזהו אגלי זיעה קרה התחילו להופיע על מצחי ועפעפי נעשו כבדים עייני נעצמו אט אט לקחתי מבט חטוף בראיין ועצמתי את עייני

"אאוץ'!" אמרתי וליטפתי את ראשי הכואב מהנפילה הפתאומית הייתי בתוך מסדרון שחור וארוך התרוממתי על רגלי והתחלתי ללכת- סוף סוף הצלחתי ללכת אני לא על כיסא גלגלים דבילי יותר כל מיני דמויות אור לבנות הופיעו ונעלמו "סבתא!" הסתכלתי עמוק אל תוך עיני האור של סבתא שלי שמתה לפני שנולדתי ואני מכירה אותה רק מאלבום התמונות אחרי קצת זמן הליכה הגעתי לחדר מואר "אבא? אתה באמת פה?" אמרתי לאבי וחיבקתי אותו חזק הוא מת בתאונה לפני שנתיים "זואי זואיל'ה שלי את צריכה לבחור את עכשיו במוות יש לך שתי אפשרויות או שתחזרי לחיים אבל אז לא תוכלי לשקר או לעשות מעשים רעים אפילו הכי קטנים לאף או להצטרף לרבים לנוח על משכבך בשלום אז מה תבחרי זואיל'ה מה ההחלטה?……"