האפוריה-פרק ראשון (הצעות מוצלחות יותר יתקבלו בברכה)

הרגשתי שהלב שלי נתלש מהחזה ושגופי מתמוטט ונשבר כמו זכוכית למאות חלקיקים קטנים,
הצטערתי, הצטערתי כל כך על זה שפגשתי אותו, על זה שדיברתי איתו, על זה שנפלתי בפח שהוא שם מולי, ידעתי שיקרה מזה רק רע אבל לא ידעתי עד כמה המצב יהיה קשה
אבל בכל זאת התאהבתי בו, כל פעם ששמעתי עליו הלב שלי פעם במהירות מטורפת
כל פעם שראיתי אותו התרגשתי כמו ילדה שנותנים לה בובה..
רציתי לעצור את הרגש אבל לא יכולתי זה היה חזק ממני.. הוא היה חזק ממני.

ידעתי שבחיים לא נהיה ביחד וידעתי שלפעמים דמיינתי טיפה אבל זה עשה אותי מאושרת לפחות זה מה שהרגשתי אבל באמת הוא היה הסם האישי שלי, הייתי צריכה את המנה היומית שלי כדי להמשיך לתפקד
אבל לאט לאט כמו כל סם הגוף מתחיל להתמוטט וזה מה שקרה לי, הוא גרם לי צער שלא יכלתי להפסיק חיפשתי אפשרות לברוח אבל לא הייתה לי.
אולי לא חיפשתי אותה באמת ואולי אני בגלל מזוכסטית טיפשה שחיפשה צומת לב ואהבה.
ניטרלתי את הבדידות בעזרת כאב ואהבתי את זה. מטומטמת שכמותי.
היו שם אנשים להחזיק לי את היד, היו שם אנשים להגיד לי שזה מסוכן להסתבך איתו, שהוא פלייר אבל לא ידעתי למה הם אומרים לי את זה, חשבתי שזה מקנאה או מחוסר פירגון.
ידעתי טוב מאוד מיהו אבל הדחקתי לא רציתי להאמין שאני יכולה לאהוב מישהו שלא אוהב אותי.

את כולן אני הכרתי את כל ה"נשים" שהיו לו חוץ ממני, זה נתן לי תחושה מיוחדת שהוא מעדיף אותי עליהן
שאיתן זה הכל שקר וסקס ואיתי זה רגשות ושאולי נהיה ביחד ותהיה אהבה ונחייה ביחד עד עצם היום הזה.
אבל בחיים זה תמיד לא סיפור סינדרלה והכל איכשהוא מסתדר, תמיד יהיה משו שישבור את הפנטזיה.

ההמשך יבוא….