האושר נעלם יחד עם עקבותיה

רגשות האשם לא נותנות לי מנוח,
אני מרגיש שהכול נתקע ושום דבר כבר לא מתקדם.
הכאב צורב את כל הגוף והאכזבה מתפזרת אט אט.
הכל חודר במהירות, ואני עדיין לא מעכל שעשיתי את זה.
איך ויתרתי על האושר שלי ונפרדתי ממנה?
הכל מתפרק והדמעות חונקות אותי
עקבותיה נעלמו יחד עם האושר והנשמה שלי
הלב צמא לאהבתה,
השפתיים צמאות לטעמה,
והעיניים צמאות למבטה.
השגרה כבר לא שגרה ואני לא מצליח לחיות.
היא הותירה מאחור חלל ריק שאין דבר שיוכל למלאו.
נותר לי פצע שאינו מצליח להגליד והוא רק מדרדר ככל שהזמן עובר.
המבט שלה, זה שתמיד הפנט אותי, זה שהכניס אותי לעולם משלי ..
לאן הוא נעלם?
העיניים התכולות, השפתיים האדמדמות, הלב האוהב – אני צריך אותם.
האושר שלי זאת בעצם האהבה שלה.