דביר

שלום.

קראתי את הטקסט. התחושה שהיתה לי בהתחלה היא שיש פה משהו שנשמע מאוד אישי ומאוד כואב. השימוש בשם של הגבר שפגע ככותרת השיר, נותן לזה לפי דעתי את התחושה.
הבעיה שלי היתה שאחרי הקריאה נוצר אצלי דיסוננס. בהתחלה לא הבנתי למה, ואז בקריאה שניה אני חושב שהבנתי.

זה מתחיל עם תאור מאוד קשה של פגיעה. זה נשמע כמעט אכזרי
"שברת לי את הלב"
"דרסת אותי"
"לא ראית אותי"
"מחקת אותי"
שהם כולם תיאורים מאד קשים, חלקם גרפיים.
ואז חיפשתי בהמשך להבין מה קרה, ופתאום קורה משהו הפוך. הבחור מתואר כבחור טוב. הוא רוצה להתחתן, רוצה להביא איתך ילדים, הוא גורם לך להרגיש טוב, ואז יש כאילו טוויסט. מתברר שהוא שיקר. אבל לגבי מה?
הוא בגד? הוא ניצל אותך באופן כלשהו?
הדבר היחיד שלומדים הוא שהיתה לו מסכה, וזה קצת לא מצליח לעורר כעס, כי כמעט לכל אחד מאיתנו יש מסכה, אבל מטרתה בדרך כלל לעזור לנו, ולא לפגוע במישהו אחר.
ואז כתוב שהוא בכה ורצה להמשיך בקשר אבל את לא היית מוכנה, וזה קצת יוצר אמפתיה כלפיו.

נוצר מצב שבסוף השיר מאוד קשה לשפוט אותו והאמפתיה קצת עוברת ממך אליו. אני מרגיש, וזה לשיקולך, שתסבירי ותפרטי קצת יותר על הפגיעה, גם אם מדובר במשהו קשה מבחינתך, השחזור של החוויה והכאב. אני חושב שזה יתרום לשיר ובסוף גם קצת ישחרר משהו אצלך.

ומשהו קטו שלא לומר קטנוני ואני מצטער כמעט לכתוב אותו. מאדים מיוחס לגברים ונוגה לנשים. יש סיבה. אם באמת מדובר בבגידה, אז זה יכול להיות מעין רמיזה ממש מעולה, אבל זה צריך להיות מנוסח אולי יותר קולע, ולא למקם אותך כמובן במאדים.

בהצלחה.