גחמה ואהבה- האמת מהכוערת שלא כתובה טוב בכלל. למען ההשכלה
לאיזה רגע שכחתי מי אני. הדחקתי את כל מה שידעתי על עצמי. מוחי התעוות, זכרוני נמחק, עברי שיקר. הייתי כמו כולם. ניסיתי לפלס את דרכי בין טוב לרע. לשאול את אלוהים.
אני אלוהים! אני מלך התשוקה. וברגע בו נאבדתי כבר הבנתי את זה. אני לא עמוקה. ואני גם לא ישו. אני אדם. אדם שלפעמים אוהב, ולפעמים אוהב רק תחושה. תחושה, רק בגלל איזו סיטואציה או איזו שאלה שפעם אותי שאלת, משפט- שמעלה אותי באש. זה לא עמוק ולא מבלבל. זה ניצול. אני, וספקי כוח לחבר ולנתק.
יש שבוכים על אהבת אמת. אני בוכה על סיפוקים אנוכיים ותסכולים. על אהבה לא בוכים, כי אהבה זה כיף, זה כיף לאהוב. וזה לעולם לא בא עם תנאים. ולא עם דרישות.
תשוקות זה התינוק שבך, שצריך לרסן. צריך להסביר לו שהוא מכוער, ככה לפחות מביטים לו בפנים כשהוא מתבכיין. הוא ישאר רגוע יותר אם הוא יבין שאף אחד לא באמת חייב לו כלום.
אני יודעת לאן לכוון,
כשאני זוכרת מה אני רוצה לקבל. איזה גביע לתת כדי אותי לספק-
זו כבר לא חידה
רע או טוב? לי! זו התשובה.
זה המצפון וזה המצפן,
זה הצפון וזה כל מה שיכול להיות קיים.
והערש דווי אליו אטביע אותך בתוך יגון עד אין כאב, תלוי עד כמה אתה טיפש לא לדרוש כלום בתמורה.
ואתם? אתם אבודים שכמותכם, שכחתם
שכחתם שאתם לא משהו נעלה מוסרי או גדולה.
שכחתם. ועכשיו תשאו בתוצאות.
תגובות (12)
וואו אוליב…סליחה, אני לא אחזור למעלה ואתחיל לפרשן כי ברגע זה, זה נראה לי מטומטם כל כך.
מטאפורת התינוק הייתה פשוט מדהימה, וכך גם כל החלק האחרון.
חחחח לפעמים אין לי מה לומר פשוט, אם היית מקריאה לי דבר כזה פנים אל פנים פשוט הייתי צוחקת.
חחחחחחח לא הבנתי אם שנאת או לא. זה גם קצת בהומור את יודעת
לא הסיפור מטומטם, אלא הפעולה של להתחיל לפרשן את זה.
הסיפור מדהים.
ווואו אם חשבת שאמרתי שהסיפור מטומטם התגובה שלי בטח נשמעת ממש ממש פוגענית:0
אז לאאאא, יש כאן אי הבנהההה
חחח אני לא לוקחת קשה. אבל נחמד שאכפת לך מספיק בשביל להיזהר בניסוח. בכל אופן שמחתי לדעת שכן אהבת מאוד. עשה לי טוב לגבייך לאעודעת למה. כאילו את תביני. לך חיכיתי
זה יפה. נכון, זה באמת די טיפשי… אבל הסיפור באמת מדהים.
המשכתי את הסיפור, אשמח אם תכתבי ביקורת.
חחחחחח שוב קשה לי להבין מה זה אומר חח
ובסדר אני מצטערת פשוט אין לי זמן לאחרונה, סליחה :/
אוליב את צודקת, מעניין שעד עתה לא הספקתי לקרוא את הסיפור הזה ועכשיו כן שאני בדיוק מרגישה כמו בסיפור, אז את צודקת הייתי טיפשה ואנוחית שביקשה יותר מי מה שמגיע לה, אני יודעת שבכול אחד קיימים צרכים אנושיים, אבל זה אומר שמגיע לנו משהו? ואולי המחשבה האנוחית הזו ביומים האחרונים הכניסו אותי קצת לדיכאון, כי שכחתי שגם אם יש לנו כבני אדם צרכים אנושיים אף אחד לא חייב לנו כלום! לא חייב לספק אותם, גם לא קצת חום, ואו מילה טובה, ואו אמונה, חיבה, קירבה. כוונתי שכנירא חשתי בימים האחרונים בחוסר שלי בדברים האלה והתחלשתי, כי אולי שכחתי שלא באמת מגיע לי כלום ואיש לא חייב לי כלום וגם אם כן עושים לי אז זה לא כי חייבים לי אלה חסד גמור, אני רואה את עצמי כעובדת קשה כדי לספק את צרכיהם של אחרים כדי שיחושו טוב, ואולי ברוב חוצפתי חשבתי שזה אומר שמגיע לי משהו, אבל זה לא נכון!, כול אחד בא לעולם כדי לקיים תפקיד מסויים, ומחוייב לתת ולעזור לבראיות, זה לא שמגיע לי משהו רק כי אני עוזרת, זה חלק מהיעוד שלי לתת ולהשלים בדרכי שלי את העולם לא חסד, אלה חובה וזכות לי לעשות את הדברים אנל, אז כנירא שאני באמת צריכה לאתפס על עצמי ולהמשיך כרגיל להתמודד, ונירא מה צופן העתיד, אבל מה שאני עושה זה לא אומר שמגיע לי משהו אלה זו חובתי וזכותי, אנסה להתגבר על התחושות שלי ולחזור לשגרה, כבר הייתי במצבים האלה אני יודעת שכמו סערה בלב ים זה עובר, אז גם זה יעבור. תודה לך שגרמת לי אפילו שזה לא היה במודע להבין
אני חושבת שחלק הבנת את דבריי נכון וחלק לא.
נכון, ישנם סיפוקים ותיסכולים שלא קשורים לאהבה אלה לצרכים ואף אחד לא חייב לנו כלום לגביהם, אז עדיף לחייך שתוק ולדעת שזה לא יותר מאשר תינוק מכוער ו"לאכול את זה". כלומר לא להתחיל לבכות על אהבת אמת ושהוא לא מסתכל ורוצה אותך- כי זו לא המשמעות של אהבה. אהבה זה ללא תנאים ודרישות. תינוק הסיפוקים והתשוקות זה כן.
אבל אדם כן צריך לדעת להשיג את מה שלבו חפץ בו בסופו של יום. התינוק הזה הופך אותנו לחלק ממה שנקרא אנושיים. צרכים. אם תשימי לב, בקטע זה מתואר כמניפולציות. "איזה גביע אתן לך להחזיק" "זה ניצול" "לחבר ולנתק". לדעת איך להשיג מהאחר את מה שאנחנו צריכים.
אני בעצם כתבתי את הקטע הזה כשאלה מוסרית. מה מותר ומה אסור לעשות כדי לקבל את מה שאנחנו חפצים בו? האם זו אשמת האחר שהוא לא שם לב שאתה רק נהנה מהדברים שהוא גורם לך להרגיש? האחר שלא מבקש כלום בתמורה- הוא הטיפש שצריך לדעת לספק מישהו תמורת סיפוק משל עצמו אחרת הוא פראייר? או שעלינו פשוט להתייסר וחהמשיך הלאה בלי לסבך אף אחד ולנסות להפיק סיפוק ממנו.
שאלה שאני חושבת שכול אחד מתמודד איתה אחרת זה דינמי לכול אדם אני! למשל חושבת שגם אם יש לי צרכים אני לא הולכת להפיל את עצמי על אחרים, אני התעפק, ואלמד לחיות עם הכאב מבינה?, גם אם אין לי מי שמספק את צרכיי ההכי בסיסים לפחות כעת זה לא אומר שאני הולכת לרוץ ברחוב לצרוח תנו לי האהבה מבינה, אני התמודד עם החוסר עד שהגלה את מי שאיתן לי גם את צרכי כן אהבה זה לתת לתת לתת לאחר אני יודעת אבל אסור לנו בו בזמן לוותר על עצמנו לחלוטין ברור, גם לנו יש צרכים ואני חושבת שאני לא צריכה לוותר עליהם לחלוטין רק כדי לאהוב, כי גם אני יכולה קצת לרצות, לתת יותר! אבל גם לבקש, ואם הוא כן אוהב הוא גם יספק באהבה ואיתן איתן איתן הבנת?, כרגע אין לי כזה דבר אין לי אהבה וזה קשה לי אבל אני כזו שלא מתפשרת ועוד לא מצאתי את הדבר האמיתי, אז לבנתיים אני מתעפקת ומנסה להתגבר בדרכים אחרות . בכול אופן תודה על התגובה
הווו הבנתי זה בסדר.
חח תודה על האישור, ושאת קוראת בתשומת לב את תגובותי ועונה גם על זה תודה זה לא מובן מאליו. לליט