בעננים.
שפתיו של אהוב לבי נוגעות בשלי ואני בעננים!
השפתיים הרכות והטעימות האלה..
הן שייכות לי!
רק לי יש אישור להתנפל עליהן בכל רגע שיתחשק לי!!
אך מה זה?
מה ההרגשה הזו שמטפסת מתחתית בטני?
זו שזוחלת לאט ומכניסה את לבי לכושר..
ממש כאילו זה נחש!!
מה זה? מה אמרת??
"הוא לא שלך לתמיד יקירתי…" לוחש הוא לי.
פתאום כאילו לבי כבר אינו בכושר,
הנשימות הכבדות מופיעות
לעוד כמה זמן יהיה שלי?
למה לא לתמיד?
מה יהיה איתי אחרי שילך?
"הוא לא הולך…" שוב לוחש לי, ממש כמו נחש
ולמרות המשפט המשמח, עורר לי צמרמורת בכל גופי
אז אין סיבה שלא יהיה שלי לתמיד!
כי גם אני לא מתכוונת לעזוב לשום מקום!! שמעת אותי נחש ארור??!
"את תלכי יקירתי… אני אבוא לבקר אותך שבוע הבא…"
נחש? זה לא היה נחש.
המוות בא לבקר אותי.
שפתיו של אהוב לבי נגעו בשלי
ואני?
בעננים.
תגובות (4)
אני אוהבת את זה כול כך! הכתיבה פשוטה וקצרה, חדה ומסבירה את הסיטואציה- מציגה שבכול דבר יש ספק, ולא הכול הוא לתמיד. אני משמ התחברתי לקטע.
ממש יפה :)
תמשיכי לכתוב!
אליה\ן
תודה רבה שמחה שאהבת!! :)
מילה אחת – וואו
מודה לך מקרב לב על ה – וואו! :)