בן 20 עם ניסיון חיים עשיר

שוב בורח, שוב שיכור.
מדפדף בדפי באינטרנט, צופה בסדרות וסרטים חסרי כל שם. אין תוכן, רק שעשוע. עתיד מזהיר צפון לנערים הצעירים, בעלי התשוקה והרוח.
מנסה להימלט מהאמת הקשה, מהחיים האמיתיים, מהגלולה המרה. מתחבא מאחורי מטאפורות שנונות, מילים גדולות. בן 20 וכמה, בטח חשבתם שכבר התבגר. למד לא להושיט יד לכל מה שנראה נוצץ וזוהר.
מסתבר שזה יקח עוד קצת זמן, והרבה טעויות. זו הדרך ללמוד, להכוות מהחיים-זהו מירוץ ללא פשרות.
חורז חרוזים, מחכה לתובנות. אם רק היו יודעים כמה הוא בוכה בלילות.
מנסה להצטייר כגיבור, לוחם ללא חת, וקשוח. כבר מאס בשקרים, רוצה רק לנוח.
כן, כשהראש קל, והמשקה ביד כבר כמעט ואזל, רק אז הוא אוזר מספיק אומץ לכתוב מה שליבו אמר.
משווע לזמנים פשוטים, כשהיינו כותבים על קלף ונוצה. אף אחד לא כותב יותר מכתבי אהבה. דברי אמת, בלי בושה ועם אומץ. הרומנטיקה מתה כשעלתה על קבצי המחשב ונשלחה לכל העולם בלחיצה אחת, בלי מחשבה ועומק.
כשהכל זמין, וזול-מה נשאר לבקש?
הרי אפשר למצוא אהבה בשניות, רק תכנס לאתר המבוקש ותרשם.
כן, כבר בן 20 וכמה ועם ניסיון חיים עשיר.
אבל עם כל הקידמה הזו, ומקורות הידע הבלתי נדלים, עדיין לא למדתי איך להחזיר את החיים לימי הפשטות והתום-לימים בהם היינו מאמינים שבעזרת אהבת אמת ורצון הכל אפשרי.
קראו לי פסימי, ופחדן ונוסטלגי, אבל לפי דעתי, הלכנו לאיבוד מזמן-בעולם הוירטואלי.