בכי חצות- הקדמה+פרק 1

עם כמה שקשה, אני מנסה לא לבכות
עם כמה שכואב, אני חייבת להרפות
כולם אומרים לי שאני יפה
כולם אומרים לי שאני מיוחדת
למה אני מרגישה אחרת?!
אני רוצה להאמין שאיכשהו הכל ישתנה…
אני דניאל- ילדה מבית עשיר, אחות תאומה של אנג'ל
אני מקובלת-היא לא
אני מרגישה את העצב שלה כל הזמן…
יש לי שיער בלונדיני, קצוות ורודים, עיניים כחולות, רזה וגבוה, אני בת 16
אחותי ממש דומה לי אז לפעמים אני לא מבינה למה צוחקים עליה, כי אין לה ביטחון
יש לי הרבה חברות אל רק אחת מהן אמיתית- שון
היא בלונדינית, עיניים ירוקות, רזה, לא גבוהה ולא נמוכה
כולם חושבים שיש לי חיים מאושרים, כי אני עשירה, חברים רבים,יפה, חכמה- שיש לה הכל
אבל פשוט לא!
הייתי רוצה לשנות הרבה דברים

פרק 1-

קמתי לצלצול המעורר שלי, התחלתי להתארגן- לאכול לא בראש שלי עכשיו
לשתי ג'ינס גבוהה בצבע ורוד, חולצה לבנה כי היום יום שישי, ונעלתי נעליי נייק לבנות, אספתי את השיער לקוקו גבוה, לקחתי את התיק וירדתי למעטה.
"למה את לא מאורגנת?" שאלתי את אחותי שהייתה לבושה במכנסי ספורט אפור כהה, חולצה לבנה ונעלי ספורט רגילות
"אני מאורגנת" היא אמרה
"את לא הולכת ככה!" ציוויתי עליה
"למה?"היא שאלה והסתכלה עליי
"ככה!, אני מביאה לך בגדים" אמרתי ועליתי לחדר
האתי לה משה שאני לשתי רק שהנעליים והג'ינס בצבע תכלת
"לא.. אני לא כמוך"היא אמרה לי
"טכנית כן" אמרתי וציחקקתי כשהיא עלתה לחדר שלה והתלבשה
יצאנו שתינו מהית ועלינו על האוטובוס לבית ספר
התיישתי ליד יון, ידיד טוב שלי, וכמו תמיד אחותי ישבה לבדה, שמעה מוזיקה והסתכלה בחלון
כשירדנו מהאוטובוס היא חיבקה אותי מהר והלכה לכיוון הכיתה שלה
"את באה?" אמר לי יון מושך אותי אותי כשאני בוהה אחותי מתרחקת.
שיעור משעמם בהיסטוריה, מבחן קל על אלגברה ויצאתי מהכיתה ראשונה כי סיימתי ראשונה, אחרי יצאו יון ושון
"כמו תמיד?" יון שאל והסכמנו, הלכנו טריבונות שליד המגרש
הייתי רוצה לחבק עכשיו את אחותי אבל היא מתרחקת ממני בלימודים כדאי שאף אחד לא ישנא אותי
"הייתי רוצה ללכת היום לאינשהו מה דעתכם?" שאלה שון אותי ואת יון יון ישר הסכים ואני חשבתי על אחותי
"יש היום מסיבה בבית של אינה" המשיכה שון
"טוב נלך" אמרתי כשצלצול לתחילת שיעור 3 החריש לי את האוזניים
אחרי יום לימודים מותש, חזרנו הביתה, וארוחת צהריים הוגשה לנו, ללא ההורים, היה רק פתק
"בתאבון, אנחנו בפגישת עסקים" היה רשום התאכזבתי…
אנג'ל פשוט שמה את התיק והלכה לחדר…
"אנג'י" קראתי לה
"מה?" היא אמרה שומעים בקול שלה שקרא משהו
"את בוכה?" שאלתי, רגע דממה, שקט שורר שקט מחריש
"אנג'י…" אמרתי…

מקווה שתאהבו :)