ביקום מקביל

ביקום מקביל אתה רוצה אותי, משכר אותי עד שאפול לשפתייך.
אתה זה שמבלה בשעות הקטנות של הלילה בלהסתכל על התמונות שלי.
אתה כועס אם אני עושה משהו רע. מלווה הביתה ודואג שאשן את שנת היופי שלי.
מחבק כשקשה,
צוחק מאהבה.
מחכה בכל יום לחיבוק היומי ואם לא הגעתי שהשכל יתהפך ממחשבות.
מאזין לי בשקיקה פורטת על הגיטרה.
אבל ביקום שלנו אני זו שמקרקרת סביבך, רוקדת איתך כשאתה מסטול וגם אחרי שאתה מתעלף אני עדיין שם, לטפל בשיגעונות שלך.
מרגישה את העצב שבליבך גם אם אתה שותק.
צוחקת מהשטויות שלך.
אתה זה שגורם לי לעשות דברים רעים. לפחות הפסקת לעודד אותם.
מסתכלת מהצד על אחרות שנמרחות עליך ואתה מזמין זאת. אני רוצה להעיף אותן! אני רוצה להעיף אותך!
מקשיבה לכל שיר שהלהקה שלך עושה לו קאבר, לכל פריטה ולחיצה זוטרה על הגיטרה אולי כי אני בכלל לא יודעת לנגן …