בין גן עדן לגיהינום

שלום אהובי,
אני יודעת שזו פעם אחרונה שנדבר,
פעם האחרונה שאראה את פניך הרכות.
פעם האחרונה שאטעם משפתיך המתוקות,
אני עומדת מולך אהובי…כאובה, פגועה.
שפתיי הבוגדניות שותקות.
אתה שאול אותי למה קראתי לך?
אני שותקת כאילמת לא מסוגלת לומר מילה,
כואב לי לדבר כואב לי להגיד לך על אהבתי.
אני יודעת שאתה לא שלי כבר אתה שלה,
"אם אין לך מה להגיד עזבי אותי," אתה אומר בקור שלך.
גופי רועד מכאב ועיני מביטות בך עוזב אותי דמעות בעיני,
לא יכולתי לעשות כלום פשוט רצתי אליך,
חיבקתי אותך חזק בעיני זלגו דמעות בוגדניות.
לחשתי רק שלוש מילים אחרונות "אני אוהבת אותך," לחשתי.
הסתובבת חיבקת אותי בחוזקה ליטפת את שיערי ברוך.
"אני אוהב אותך ילדה שלי." הוא נשק את שפתיי נשיקה קטנה ועדינה,
הוא ניגב את דמעותיי והלך לו משאיר אותי קפואה בין גן עדן לגיהינום…