בחרתי לחיות עם השקר שלה

עמדתי מול דלת הבית השחורה שפעם הייתה דלת ביתי.
הכנסתי את המפתח לדלת,יודע שהיא לא אמורה להיות כאן עכשיו,אלה בעבודתה.
נכנסתי לבית הוא היה שקט חוץ מיבבות רועשות שנשמעו בכל רחבי הבית.
נכנסתי אל חדר השינה רוצה לקחת את דבריי מבלי לראות אותה אפילו פעם אחת.
היא התרוממה ממקום יושבה ואני רק התחלתי להכניס דברים אל הארגז שהבאתי איתי.
"בבקשה, בבקשה אני מתחננת אל תלך אל תוותר על מה שיש בנינו רק בגלל טעות אחת קטנה."היא אומרת לי ביפחות בכי,ואני לא יכול להרים את ראשי אלייה ולהסתכל עלייה,עינייה,עינייה שפעם רק מהמבט בהם הייתי נרגע שבכל פעם שהיא הסתכלה עליי במבט כל כך רך איתם.
אבל כך היא בטח הסתכלה גם עליו,זעמי התעורר מחדש והרמתי את ראשי אלייה במהירות,עוזב במהירות את מלאכת האריזה שלי.
"לשכב עם גבר אחר זאת לא טעות זה משהו שעושים בידיעה,אני לא נגעתי באף אישה מאז שנהיינו ביחד ותאמיני לי היו פיתויים אבל תמיד חשבתי עלייך על האישה שאני אוהב שמחכה לי בבית או לפחות אהבתי."אמרתי לה מרגיש את הכאב בכל גופי,רואה אותה פוערת את עינייה ומתחילה לבכות מחדש.
היא התיישבה על הרצפה ראשה בין ידייה.
"אני כל כך מצטערת."אמרה לי וראשה מורכן.
"אני לא רוצה לאבד אותך בבקשה תישאר כאן איתי אל תלך,אני אוהבת אותך אני לא יודעת מה אני יעשה בלעדייך."אמרה לי בוכה בשקט ומסתכלת אל תוך עיניי עם עיניה הכחולות המהפנטות דבריה נשמעו כל כך כנים.
"אני מבטיחה לך,שאם אתה נשאר איתי אני לא יהיה עם אף גבר אחר רק איתך,האיש שאני אוהבת"אומרת לי לוחשת.
"את נשבעת לי שזה לא ייקרה יותר?"שאלתי אותה והיא הנהנה חלושות.
"אם זה ייקרה עוד פעם אחת אני יוצא מכאן מבלי למצמץ אפילו"אני אומר לה יודע שזה שקר.
היא מהנהנת ואני התחלתי להחזיר דברים למקומם.
הרגשתי את ידייה נכרכות מסביב למותניי,סובבתי את ראשי אליה והיא נישקה אותי.
אני יודע שיצאתי אפס פה אבל אהבתי אותה גם עם כול מה שהיא אמרה שקר בחרתי להאמין שזה נכון,תמיד בחרתי להאמין לשקר שהיה נראה כל כך קל באותו רגע מאשר לוותר לאמת ולאבד אדם שאני אוהב.
אז נשארתי איתה כי אהבתי אותה אבל שבחרתי להישאר איתה בחרתי להישאר גם עם השקר שלה.