בוהה בחריטות
אני מחפש אותך
בין הפינות הנטושות ברחובות
אני כבר לא שלך
מנווט את עצמי בין אהבות אחרות
אני שוב בודד ועצוב
את נמצאת רק בחלומות הכואבים
אני מרגיש כובד בגוף
וצונח מטה, עוד תומך במרזבים
את נמצאת מתחת
את לא מתנשאת כמו אז
את העיניים לא פותחת
הגוף שלך איננו זז
אני בוהה בחריטות על הקבר
מנסה לחשוב קצת מעבר
לעכל את כל מה שקרה מאז שהלכת
את לא נושמת, אבל נחה בשלווה
תגובות (3)
כול כך עצוב ומצמרר. אני כול כך אהבתי. כול הסיפור כול כך עצוב. הבית האחרון פשוט כול כך מדהים, זה אחד הקטעים היפים ביותר קראתי אי פעם באתר. מדהים :O
עצוב כלכך, אך בו זמנית יפה
אוהבת♡
כשקראתי את זה דמיינתי שעל האבן כתוב:״ההשראה של אייב.״
נקיקים> זה כמו נחל/ערוץ וזה. זה לא כל כך מתאים.
את כותבת מדהים