צחקתי על עצמי

בגללך. הסיגריה הראשונה שלי, בגללך. הנשיקה הראשונה שלי, אתה. האהבה הראשונה שלי,אתה. השיברון לב הראשון שלי, בגללך.
שיכורה כרגיל, התקשרתי אלייך עוד פעם רק כדי לשמוע את הקול שלך, המענה קולי ענה לי. התחלתי לבכות, הדלקתי סיגריה.
תמיד כעסת עלי שהתחלתי לעשן, תמיד כעסת עלי ששתיתי ולא אמרתי לך או שלא הייתה בסביבה, אמרת לי שאתה דואג לי ושאתה לא רצית שיקרה לי משהו, כל פעם הנהנתי בחוסר הקשבה והתחלתי לנשק אותך, ואז הייתי יכולה לראות את הדאגה שבעיניים שלך, צחקתי עלי שאני מריחה כמו פאב. כאלה אנחנו מאוהבים עד השמיים, ידעת שאני מאוהבת בך וידעתי שאתה מאוהב בי. רבנו ורבנו הרבה אבל הכל היה מאהבה, בסוף תמיד השלמנו אחרי הרבה בכי וסיגריות.
אמרת לי שאתה רוצה קרבי, התעצבנתי, התחלתי לצעוק, צעקתי שאני רוצה אותך לידי, חי, לא מת, חיבקת אותי, אמרת לי ש הכל היה בסדר ואתה מבטיח לי שלא יקרה לך כלום ושתחזור אלי תמיד.
אחרי שבועיים התקשרת אלי, אמרת לי שיש מלחמה ואתה תחזור רק עוד חודש שאתה מצטערת ואתה אוהב אותי ואתה תחזור אלי, " אני מבטיח את העולם שלי" וניתקת… הדלקתי סיגריה, אתה וסיגריה זה הדבר היחיד שהרגיע אותי, שבועיים חיכיתי לשיחת טלפון להודעה, למשהו, לא קיבלתי אף אחד מהם. אחרי שלושה שבועות אמא שלך התקשרה אלי בבכי ואמרה לי שאתה לא חוזר יותר הביתה.
אני כועסת אליך, הבטחת לי שתחזור אלי! הבטחת שאני ואתה זה לנצח! הבטחת לי…
בגללך…