אהבה שאבדה לי מזמן

חיוכים של ילדות,כ`כ רחוקים עכשיו מכאן.
אני מרגישה כאילו עברו אלפיים שנה מאז שחייכתי חיוך אמיתי.
חיוך של אושר,יחד עם כל הדברים הטובים והמתוקים של החיים.
חיוך של פשטות,חיוך שאת שוויו לא ניתן לתאר במילים.
חיוך של פעם,שייך לעבר.
עבר קסום ורחוק שאליו אי אפשר שלא להתגעגע..
העבר שלי.

היום חיוכים רחוקים ממני מתמיד..
היום אני יודעת כמה פספסתי בחיי..
היום אני מבינה שעשיתי החלטות שגויות,
שטעיתי.
דמעות מציפות לי את העיניים.
והגוש הזה בגרון לא עובר..
כאילו משהו בתוכי רוצה להתפרץ,לצעוק לכעוס לשבור!..
ואני לא מצליחה..
אני כ`כ חלשה עכשיו..
כ`כ זקוקה לך.
להגנה שלך,למגע שלך,לאהבה שלנו..
איך אפשר להתגבר על כל זה?
לשים אותנו בעבר ולעולם לא להסתכל אחורה?
איך אמחק אותך מחיי?
אותנו..?..

הלוואי שהכל היה יותר פשוט..
שהיתי יכולה לשכוח איך נכנסת לחיי..
היתי רוצה שתעלם לנצח ולא יהיה לך שום זיכרון בליבי.
לא רוצה לרצות לחבק אותך..
לא רוצה להשתוקק למגע שלך..
לא רוצה לתפוצץ מכל הרגשות האלה!!!
אני רוצה לצעוק לך שתלך ולא תחזור!!
אבל אין למי לצעוק יותר..
אתה כבר לא כאן..

אני רוצה שתדביק אותי..
את כל השברים של ליבי שהתפוצצו פה לנגד עינייך..
תציל אותי מהכאב הזה,מהשקט הזה בלעדייך,
מהבדידות.

אני לא מוחקת אותך מחיי…
אני לא שוכחת אותנו.
תחזור אליי,כי לבד אני לא יכולה..
אני מקווה שגם אתה משתגע בלעדיי,
שאתה יכול להיות רק איתי ואין אחרת.
אני אוהבת אותך.
אבל לא רוצה עוד לאהוב אהבה נכזבת..
אהבה שאבדה לי מזמן..