אשה גלמודה

אשה בודדה לא צעירה

יושבת ומצפה אולי מישהו יבקרה

אך לצערה כולם שכחו אותה

פעם ביתה המה מאורחים

פעם הכינה מלא מטעמים

פעם החמיאו לה כולם

אך לצערה עידן זה תם ונעלם

עם הזיכרונות היא חיה

עם הזיכרונות שפעם חוותה

גם אלבום התמונות פרוש בפניה

ובתוך כל תמונה זולגת דימעה חמה

כיצד חלפו ועפו הימים היפים

הימים שכנראה לא ישובו לעולמים

שותה ספל תה וכמה עוגיות

זה מה שידה משגת לקנות

אך איננה מתלוננת ואינה עצובה

העצב רק נובע מהיותה כה בודדה

תתעשתי אשה יפה אשה אמיצה

בחרת בחיים ואת גיבורה

תמשיכי לחיות עם הזיכרונות

העקר לא לשקוע במחשבות רעות

לחיות ולשרוד