אני לא כמוכם –פרק2 לחפש מסתור

"באמת? רק אתה או שכל בית הספר" אמרתי בהתנשפות והוספתי "אנחנו לא יכולים להיות ביחד,אנחנו לא נשרוד עוד חודש"
ופתאום שמתי לב שמאחורי הבקתה…
————————————————
עומד עץ,אבל אל תחשבו שאני משוגעת,העץ הזה נראה לי מוזר מדי.
"עומר אל תדבר עכשיו בכלל." אמרתי לו בלחש (לקחתי את העצה)
"למה." הוא שאל מופתע
"פשוט אל תדבר." עניתי והתחלתי לצעוד צעדים איטיים על הדשא הרטוב והמחליק,הגעתי לעץ ואז ראיתי שמאחוריו עומדת דינה ומחזיקה בילדה שאני לא מכירה.
התחלתי ללכת בחזרה לעומר ואמרתי לו "עדיין אל תדבר."
לפתע דינה קפצה מזווית העץ והתחילה להרביץ לילדה,
"זאת הכלבה?" היא אמרה תוך כדי שהיא נותנת לה מכות
"אני לא מכירה אותי דינה." אמרתי לה
"מה קרה דינה?" שאל אותה עומר
"מה אתה בכלל עושה פה?" היא שאלה אותו בפרצוף מופתע
"אני..אאניי…" הוא אמר בגמגום
"אתה מה?" היא שאלה אותו
"אני רק חיפשתי את השומר." הוא התחמק
"ענבל אם את אומרת לי את האמת שבגדת בי איתה אני עוזבת אותה וסולחת לך-אם לא אז אני יהרוג אותה ובקרוב גם אותך כי אני לא סובלת שמשקרים לי!" היא אמרה
"דינה אני לא מכירה אותה באמת." אמרתי לה ובו זמנית הסתכלתי על עומר
"שקרנית שקרנית שקרנית." היא אמרה
"דינ-." היא קטעה אותי ואמרה
"שקט,אל תגידי את השם שלי!" היא אמרה ומשכה לילדה בשיער
אייייי נשמע צעקה מחרישת אזניים מפי הילדה המסכנה
"דינה דיי תפסיקי עם זה,אני לא מכירה אותה." אמרתי בעצבים
"לא רוצה את כן בגדת בי איתה." היא אמרה
"אני לא מכירה אותה,לפרט לך?א נ י ל א מ כ י ר ה א ו ת ה !" אמרתי לה באטיות
"אני לא דיסלקטית אני לא צריכה שתסבירי לי באטיות." היא אמרה
"אז תביני ואני יגיד לך את זה פעם אחרונה,אני לא מכירה אותה וזהו." אמרתי והכנסתי לה מרפק במותן,משכתי את הילדה כלפיי ואמרתי לה "רוצי מהר ואם את רואה אותה תברחי."
"טוב." אמרה הילדה וברחה
"את פשוט משוגעת,אני לא מאמינה שהייתי חברה שלך." אמרתי לה ועשיתי לה סימן של משוגעת
"אני לא משוגעת סתם ככה,אני משוגעת בגללך." היא אמרה
"דינה עזבי אותי ואל תדברי איתי יותר בחיים." אמרתי לה
"את חייבת לי הסבר." היא אמרה
"אני לא חייבת לך כלום ובמיוחד לא הסבר." אמרתי לה
"למה התנהגת ככה?" היא אמרה
הסתכלתי לרגע על עומר במבט של 'לספר לה?' הוא נדנד את הראש לשלילה
"כי אני מרגישה שזה יותר מדי צפוף בשבילי." המצאתי לה תירוץ
"מה צפוף?" היא שאלה
"שאנחנו כל הזמן ביחד,אני צריכה קצת מרחב אישי." אמרתי לה
"מה זה מרחב אישי?" היא שאלה מבולבלת
דינה היא אחת מהילדות שרוב המילים שלהם באנגלית אז הסברתי לה בשפה שלה
"יענו..ספייס." אמרתי
"אהה אבל למה?לא טוב לך אז את רוצה מממ..רחח.ב.. איי….שי?" היא אמרה באי הבנה
"מרחב אישי דינה." הסברתי לה
"מרחב אישי טוב בסדר אני אומרת ספייס." היא אמרה בעצבים
"טוב דינה את לא צריכה להיות עצבנית." אמרתי לה
"חתיכת בוגדת עלובה איך אני לא אהיה עצבנית?!" היא צרחה
"דינה אני את השיחה הזאת סיימתי פה,אני לא רוצה לראות אותך יותר או לשמוע ממך,ביוש." אמרתי והיא תפסה לי בכתף
"אין לך ביצים אז את הולכת?" היא אמרה
הצקתי לה בכוונה
"ממ.רחח..בב איי..ש..י?" אמרתי בלגלוג
"סתמי תפה שלך." היא אמרה והביאה לי כאפה
"חתיכת ז*נה תעיפי את הידיים שלך ממני." אמרתי לה בעצבים
"מי שמדברת על ז**ות חתיכת בוגדת,אני לא אתפלא אם יש לך עוד אלף." היא אמרה בעצבים
"דינה אני את השיחה הזאת סיימתי פה בייוש אל תדברי איתי ואל תסתכלי על היופי הנדיר שלי ביי." אמרתי
פניתי ללכת, אבל ברגע שהסתובבתי הרגשתי משהו בגבי.