אני כבר לא מחכה לך כאן, ביחד, או לבד

אז הוא הלך, אני עדיין בחיים…
קצת שבורה, פגומה אולי,
אבל תמיד הייתי ככה, לא משהו מיוחד..
הוא עשה את זה בהודעה
אחרי שאפילו לטענתו הוכיח שיעשה את זה רק פנים מול פנים, אפילו לא בשיחה בטלפון
ואיך הוא הוכיח?
פעמיים עשה את זה כבר, פנים מול פנים
אבל בפעם השלישית התייאש ועבר להודעה..
חבל…
כי הוא כל פעם חזר, כנראה שגם הפעם הוא יחזור
לא מהר כמו תמיד אבל סביר להניח שישעמם לו באיזשהו שלב..
כל הזמן אמר שהוא דיכאוני, בגללי, בגללנו
הקטע שהוא תמיד דיכאוני
איתי, בלעדיי, כשהוא ישן, ער, לומד, עובד, עם חברים, במיטה
תמיד, כנראה שזה לא באמת קשור אלי
זה פשוט קל להאשים את הקשר שלנו בזה.. נכון?
חבל…
כי כל פעם קיבלתי את הפרידה כל כך בטוב וקיבלתי אותו ביותר טוב
אבל הפעם לא
הפעם יצאתי עליו, בהודעות
אמרתי כל מה שרציתי לומר עוד מהפרידה הראשונה
כל מה שישב לי על הלב
כל מה שיגרום לו לא לחזור…
אולי בכוונה, שיהיה לי קל יותר לשחרר ממנו
ואולי הוא כן יחזור, אבל אני כבר לא מצפה לזה…
שיעשה מה שהוא בוחר,
אני אוהבת אותו,
הוא אוהב אותי, אומר את זה כל פעם מחדש…
אז אני משחררת אותך אהובי,
אני במקום ששנינו אמורים להיות בו, מקום טוב יותר
ואני כבר לא מחכה לך כאן
אבל אני אשמח אם תופיע, כאן לידי
במקום בו שנינו הכי גבוהים, מעל כולם
מאושרים ואוהבים
ביחד, או עם אחרים…