אני זוכרת…
אני זוכרת את הפעם הראשונה שניפגשנו שהיסתכלת אליי ואני אליך
אני זוכרת את החיוך הראשון שחייכתי אליי
אני זוכרת את הפעם הראשונה שדיברנו שניגשת אליי
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהלכנו ביחד לים לסרט…
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהבאת לי מתנה שרשרת יהלום יפה כחולה עם השם שלי ושלם חרוט לעד
אני זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו
אני זוכרת את הפעם האחרונה שניפגשנו
אני זוכרת את החיוך הארון שחייכת אליי
אני זוכרת את הפעם האחרונה שניגשת אליי
אני זוכרת את הפעם האחרונה הלכנו ביחד לים לסרט…
אני זוכרת את השרשרת האחרונה שהבאת לי אחרי שהיא נישברה למיליון חתיכות ביום שניפרדנו לפני שחזרנו ועדיין שמותינו חרוטות אליה לים
אני זוכרת את הפגישה האחרונה שלנו רק חבל שהיא הייתה בקבר שלך כי עכשיו לא רק אתה לא תחזור אלא גם אני אף פעם לא יכולתי להיות בילעדייך גם בריבים הכי קטנים והפרדות הכי קטנות לא יכולתי הרגשתי שסוף העולם קרב… ידעתי שלא אחזיק מעמד הרבה זמן אבל אז חזרנו והכל היה טוב אבל עכשיו ה לא יהיה יותר.
לא יהיה אתה יותר לא יהיה יותר אני לא יהיה יותר אנחנו פשוט לא יהיה…
אולי עוד ניפגש בעולם שמעבר אני זוכרת בפעם הראשונה שראיתי אותך מחייך זה היה בזמן כל כך קצר יצאת מביתי ופגע בך אותו אוטובוס שהרס את חיי הרס אותם לנצח לא רק הרס אותם אלא גם גמר אותם…
תגובות (1)
בכללי הסיפור נחמד אבל החוסר סימני פיסוק ונקודות הפריעו לי בקריאה, וגם הטעויות…