אני זוכרת את היום ההוא

אני זוכרת את היום בו ראיתי אותם יחד.
באותו היום, ליבי נשבר לחתיכות.
באותו היום, נשבעתי לעולם לא להתאהב.
ואז, הוא הגיע,
והייתי מאושרת לזמן מה.
אך מעולם לא מאוהבת.
לעולם לא.
אבל זה היה הכי קרוב להתאהבות.
ואז, הוא שאל אותי, מה לא בסדר בו.
למה אני לא יכולה להתאהב בו.
לא יכולתי להגיד לו שזה בגלל שנפגעתי בעבר,
זה היה נשמע נדוש מידי.
לא מטופש מידי.
אמיתי מידי.
אז, פשוט שתקתי ונתתי לו ללכת.
לא עשיתי דבר, פשוט הסתכלתי כיצד הוא צועד ממני.
פשוט עמדתי שם, וראיתי כיצד דמותו הולכת וקטנת.
לא בכיתי כאשר הוא הלך.
הרגשתי רק את אותה הריקנות שהרגשתי תמיד.