"אני אוהב אותך"-"גם אני אוהבת אותך"

"שלום תלמידים אני רוצה שתכירו את התלמידה החדשה סהר" אמרה המורה וסימנה לי לבחור מקום ישיבה סרקתי במבטי את הילדים מהכיתה ונעצרתי על ילד חתיך ובלונדיני התיישבתי לידו "שלום קוראים לי גיל" הוא אמר לי "רוצה לבוא אליי היום?" השאלה נפלטה מפי כאילו מעצמה "סבבה" הוא אמר וחייך אליי הגעתי הביתה התארגנתי עשיתי מחליק התאפרתי וחיכיתי…וחיכיתי……וחיכיתי הוא לא הגיע והוא גם לא ענה לי בטלפון התחלתי לדאוג למחרת בבוקר הוא לא היה בבית ספר רק אחרי יומיים הוא הגיע בהפסקה השנייה הוא ביקש ממני לדבר איתו אז הסכמתי "תקשיבי סהר ההורים שלי חרדיים ואני לא רוצה להיות אז הם לא מרשים לי לצאת מהבית ברחתי לפה אבל אם הם יגלו את הקשר הלך עליי ואנחנו לא ניפגש לעולם בינינו רוצה להיפגש היום? אני יגיד שאני הולך לבית כנסת" הוא שאל "אוקי" עניתי לו וככה קרא במשך חצי שנה
"סהר אנחנו רוצים לדבר איתך" אמרו לי הורי והזמינו אותי לשבת "את יודעת שלאחותך יש בעיה חמורה בעין נכון?" שאלו "כן" עניתי בקוצר רוח "אנחנו מצאנו מנתח שיוכל להחזיר לאחותך הראייה בעין שמאל מחר ניסע לעבור לגור בניו יורק" הם אמרו לי "מה ניו יורק?! איך אני אעזוב את גיל?" אמרתי וקמתי מהשולחן מה אני אסמס לו לא היה לי רעיון אז סימסתי לו "גיל אני לא חושבת שזה ילך בינינו -סהר-" כל היום היו לי ייסורי מצפון שאמרתי לו את זה הלכתי לביתו כדי להיפרד ממנו בצורה נורמלית "היי" צעקתי לו הוא היה על הגג הוא לא שמע אותי "אני אוהב אותך" הוא צעק וקפץ הייתי בהלם עליתי לגג והסתכלתי למטה עיניי נמלאו דמעות לא יכולתי לראות כלום "גם אני אוהבת אותך" אמרתי וקפצתי