נשבענו שנאהב…

הם חברים מגיל 8 אף אחד לא עצר את אהבתם
בגיל 15 סיון ראתה שנתנאל עצוב שאלה אותו:"בובי" מה קרה?"
הוא ענה:"כלום כלום וחייך"
אבל הוא פחד לספר לה שאור רצתה אותו והיא פתתה אותו
ביום שני הוא קבע איתה ב 18:00
סיון שמחה מאוד ציפתה למשהו יפה
כמו אררוחה רומנטית במסעדה
נרות בצורת ים בחוף או כל דבר יפה
אבל לא הוא לקח אותה לבלוק של ביתו בלוק
ואמר לה:"אני אני מת עלייך תמיד תהיה לי אהובה
אבל אבל אור אני יודע ששנינו נשבענו שנאהב עד הנצח
אבל אני אני אוהב את אור."
סיון ברחה בבכי לביתה לא אכלה לא ענתה לטלפונים לא עשתה כלום רק בכתה וחשבה למה הוא עזב אותה
3 ימים היא ככה
היא הלכה למסיבת יומולדת של עינב
גם הוא הוזמן אור לא הוזמנה אבל הוא הביא אותה
סיון הגיעה לשם ואור ונתנאל ראו אותה אור התחילה לדחוף אותה
סיון התחילה לבכות והתחילה ללחוש אבל נשבענו נשבענו שנאהב לנצח נצחים
ובכתה
נתנאל לא יכל אם הכאב הזה הוא ידע שהוא איבד את אהובת חייו לנצח הוא לא יכל להיות אם מישהי שפיתתה אותו רץ לעליית הגג הוא חשב על זה היטב ועשה את זה הוא התאבד
ולחש נשבענו שנאהב אבל עכשיו השבועה נהרסה
עברו שנתיים וסיון התחילה לשיר שירים מרגשותייה והתחילה לשיר לו לנתנאל
"כל לילה חיפשתי אותך ובחלומותיי מצאתי אותך…אני מתמוטתת לאט לאט.."
וירדה לה דמעה סיון יצאה החוצה לפתע כולם שומעים צעקה מזוויעה
סיוון מפרפרת על הכביש וכולם ראות שהיא נדרסה היא רק אמרה בלחש
נשבענו שנאהב עד הנצח…השבועה תתקיים היא לא נהרסה
—סוף—