אם – פריקה

אני לא מצליחה להירדם. לא מצליחה לחשוב בצלילות. כל מה שעולה בראש שלי זה אותה השיחה, אותה שיחה ששינתה בי הכל. אני רק חושבת על מה היה קורה אם… אם היית בא ואומר לי. אם הייתי עושה בחירה נכונה לראשונה בחיי. ועכשיו אחרי כל מה שאמרת אני מרגישה שלמה אך גם ריקה. כי סוף סוף שמעתי מה שרציתי לשמוע כל כך הרבה זמן. אבל כמו שאמרת משהו פה דופק והורס הכל. כל מילה שכתבת פה היא קדושה בשבילי וכל פעם שכתבת שאתה כן מרגיש אליי משהו הלב שלי פעם בחוזקה. אין לך אפילו מושג כמה זמן רציתי שתרגיש באותה הדרך בה אני מרגישה, אני לא הולכת לשמור יותר דברים אז אני פשוט אומר את שלושת המילים שרציתי להגיד בגאווה כל כך הרבה זמן. אני אוהבת אותך. הידיעה שלמרות מה ששנינו מרגישים זה לא יקרה, מכאיבה לי כל כך. זה שורף אותי מבפנים שפספסתי כזה בחור מדהים כמוך. המחשבה שסוף סוף התאהבתי במישהו ששווה את זה והוא לא עוד אידיוט שרק רוצה להגיד שיש לו חברה. אחד מדהים ששווה כל רגע של עצב כי אני יודעת שבעוד שנייה אתה תעטוף אותי בחיבוק מלא חום ואהבה. חיבוק שייתן לי הרגשה שאני מוגנת, שיש לי על מי לסמוך, שיש לי אותך. המחשבה הזו כואבת.
ואולי אם היית אומר לי כבר היינו ביחד והייתי מאושרת. הייתי מאושרת אתך, ביחד.