אין תחושת זמן, יש רק תחושת כאב!

היום, אין לאנשים זמן לכלום, כל שניה משהו קורה, אין זמן לעצור ולנשום.
הם ממהרים, רצים לכל מקום…כל שניה יש טלפון שמצלצל, הודעה, אס אם אס….
הם לא עוצרים, הם לא חושבים הם רק רצים.
אנחנו חיים בתוך מרוץ שלא עוצר, הוא רץ המחוגים מתקדמים ואף פעם לא נעצרים.
רק בשבילי הזמן עצר.
מהשניה שאתה לא כאן הזמן נגמר.
אין שניה ואין דקה, פשוט אין תחושת זמן, יש רק תחושת כאב.
אנשים רצים רודפים אחרי הרצונות של עצמם.
הם רצים ומשאירים אותי עם אבק מאחור.
בעולם שהכל שחור.
אתה עזבת והשארתה רק כאב בלב.
אני לבד עכשיו, עכשיו יש לי את כל הזמן שבעולם.
זמן לחשוב, אני נותנת לעצמי את כל הזמן להיות בדיכאון.
הלב שלי צורח, הוא מתקווץ כל פעם שהוא נזכר בך..
כואב לי כואב לי בלב..כמה כואב…
לפעמים אני רוצה לטבוע, לא להרגיש כאב, לא להרגיש דבר..
להפסיק את זרם הדמעות..
כואב לי כלכך.
בבקשה אלוהים עשה שלא הרגיש כלום. שפשוט אסחף עם הזרם, בעיניים עצומות, בלב שותק.
כואב לחיות בלעדיך… אני לא רוצה דבר ,לא רוצה טוב, לא מחפשת כיף או אושר רק לא להרגיש כאב!
אבל האלכוהול כבר לא עוזר… האנשים גם לא, אמרתי לך הם רק רצים..
למה? זה רק מה שיש לי להגיד…
אני מנסה להרגיע את עצמי, לא לבכות לנסות להרדם…