אחרת

היום זה התור של מישהי אחרת,
שלי כבר נגמר מזמן…
היום זו אחרת שאיתה אתה מדבר על כל הדברים הקטנים,
הדברים הקטנים שבזמנו אני הייתי שומעת…
היום זו אחרת שתקבל ממך טלפון אחר הצהריים, או בערב, או אפילו לקראת הלילה. סתם כי רצית לשאול מה שלומה…
וזו אחרת שאיתה תשתף בחוויות של היום שעברת…
היום זו אחרת שתשלח לך בשתיים עשרה בלילה הודעה שתכיל רק מילה אחת: "ער?", ותוך חמש דקות תקבל צלצול בחזרה…
היום זו אחרת שתרגיש חופשי לבקש ממך עזרה בכל דבר שתדע שתוכל לעזור לה, ואתה כמובן תענה בשמחה…
היום זו אחרת שאותה תקניט, אבל בגבול הטעם הטוב, תוך כדי נגיעה קלה בכתף…נגיעה תמימה וחסרת משמעות…
אחרת לה תזכור את הדבר המצחיק ההוא שהיא אמרה לפני חודשיים…
ובכל הזדמנות תדאג לציין זאת.
היום זו אחרת שאיתה אתה תשב ללמוד, שעות על גבי שעות, ותוך כדי יאמרו הערות הניתנות לפרשנות כפולה, וכמובן שעם חיוך מבויש וסמוק…
ואולי זו גם האחרת שלגבי תתהה אם איתה שווה לנסות…
פעם אני הייתי אותה אחרת…היום אני צופה מהצד…
פעם הייתי השחקנית הראשית , וכעת אני יושבת בשורה האחרונה של הקהל…
מנסה לקוות כי זו לא תהיה האחרת שאותה תחבק חזק על מיטת יחיד צרה.
עדיין נאחזת בתקווה כי האחרת לא טיפשה כמוני….ולא תעשה את הטעות שאני עשיתי.
רוצה להאמין כי אני היחידה שיכולה כה לשגות בכך שאי פעם הבטתי לכיוונך…
שהאחרת היא באמת אישה חזקה, כמו שהיא מציגה את עצמה.
אבל היום זה התור של מישהי אחרת,
שלי כבר נגמר מזמן…