אזובי הקיר
שוב אותה עלילה חוזרת על עצמה, סיפור בעל סידרה אין סופית שלא נגמרת לעולם.
טעות מתחלפת בזהה לה והלקח אינו נלמד.
אותו דפוס פנים שהבטחתי שלעולם עוד לא אאחוז בו, שוב נמצא בין שתי ידיי.
טעם הדמעות לא השתנה, מלוח כתמיד.
המילים שלו מתעופפות באוויר, כל התקוות וההבטחות שהפריח בי נמוגו.
אני נסדקת יותר מפעם לפעם ובי מתעוררים אזובי הקיר,
צמח שותק, חסר חיים, ריקני, בעצם, מה שהפכת אותי.
תגובות (0)