אהוב שלי.
אהוב שלי. היום זה היום שבו נפטרת. היום זה היום שבו לקחו לי אותך, וכאשר הלכת לקחת איתך את כל הלב שלי. שנה שלמה שאין לי אותך יותר. אני אשקר אם אני אומר שאתה לא חסר לי. ואני אשקר אם אומר שאני לא בוכה בכל הזדמנות שיש לי כאשר מזכירים לי אותך. חסר לי החיבוק המנחם, הליטוף שתמיד הרגיע אותי, הפנים היפות שלך שכל כך אהבתי ללטף, העיניים שלך שתמיד היו משדרות לי חום, אהבה ורוגע. תמיד ידעת להיות שם כשאף אחד אחר לא היה.
כרגע אני מנסה להיות חזקה ולהמשיך הלאה, אך זה בלתי אפשרי. שלוש שנים של זוגיות יחד. איך אפשר לעבור הלאה? אתה תחשוב שאני משוגעת אך, כל שנה שעוברת אני מחשיבה את זה בתור שנה שאנחנו עדיין יחד. זאת אומרת שהיום אנחנו כבר 4 שנים יחד. אני נזכרת בכל הרגעים היפים שהיו לנו. מהרגע הראשון עד הרגע בו אמרת לי שאתה חולה והרופאים אמרו שנשאר לך פחות משבוע. כשבישרו לי את זה, לא רציתי לעכל את זה אז ניסיתי להדחיק את זה ממני כמה שיותר ורק ליהנות ולהיות לצידך. אך לילה אחד המשפחה שלך התקשרה אליי, זה היה ב2 בלילה ופה הבנתי בעצמי שקרה לך משהו. אך קיוויתי בכל ליבי שזה לא מה שאני חושבת שזה. אך אלוהים לא שמע אותי כנראה, וכאשר עניתי לשיחה המשפחה שלך בכתה מהקו השני. רק מלשמוע אותם בוכים, נקרע לי הלב למיליוני חתיכות. אך עברה לה שנה, ללא ספק שנה קשה אבל שתדע, שאני מחזיקה פה עוד רק בגלל התינוק שבדרך. כן אהוב שלי, יש לנו תינוק אתה אבא. שתדע שאני אוהבת אותך ואני צריכה שתשמור עליינו מלמעלה. אני לא נפרדת ממך, אני לעולם לא אפרד ממך אך לעת עתה אני צריכה לאמר לך להתראות.
תגובות (1)
זה כזה עצוב ויפה בו זמנית… הכתיבה שלך מדהימה והסיפור עוד יותר.
אני לא יודעת אם זה אמיתי, אבל גם אם לא.. זה עדיין עצוב:(
מדרגת 5 , מדהימה אחת!!!