אהובי.

אהבתנו בהזמנה אישית, זלגה כאילו מהשמיים.
כנראה שהמלאכים ריחמו על סבל אהבותינו.
לא יכולתי שלא לחבק אותך חזק ולהניח עלייך את הראש בעוד שאתה מלטף את ראשי.
כל המכאוב שהתיישב בגופי נטש את עמדותיו והפסיד למראה עינייך העייפות.
כמה יפה אתה. ובקרוב נדום.
טיפסתי ואפילו דיממתי בחלום בכדי להשיג לך את המרפא והתעוררתי מנשימתך ומשיר המלאך בראשי.
אני אוהבת כשאתה שר לי, את קולך הצרוד המיוחד.
הפחד הכי גדול הוא שאשכח אותו.
למה המלאכים לא מרחמים על סבל אהבתנו? אני מתפללת לעצמי כמו שמתפללים לפני מלחמה אכזרית, משתקת.
המירמור והתיסכול בקרוב יהפכו לחבריי הקרובים.
הלוואי שתישאר צעיר לנצח, אהוב.
נסגרתי בפניך למשך תקופה והצער על הזמן שאבד מהדק וחונק ומותיר דמעות זעם.

בנתיים אתה כאן

אוהב אותך כשהינך
אוהב אותך כשאינך.