אהובי

השמש שוקעת ,הלילה עדיין יורד,
והדמעות מפני עדיין זולגות..
יום עובר וכך חולפים שבועות..
ואתה עדיין מופיע לי בחלומות,

בקבוצה אתה עומד לידי ולא מרגיש את דפיקות לבי , אהובי, שעומד מול פניי , ולא מביט בעיניי ,לא רואה את דמעותיי…
אני רק רוצה לגעת בך ולצעוק לך …
אך כמו הרוח איני יכולה לתפוס אותך….
ואיני יכולה לראות אותך..

כן , כך אני חיה בכאב הזה , אהובי…

הירח שוקע, השמש זורחת..
ואני פה עדיין יושבת מתייפחת…, והפרחים שנובלים , שוב פורחים
אז מדוע אינך נותן לי נחת…