אהבת קיץ-הקדמה-זיכרונות

יבשתי על הספה וראיתי סרט טחנתי פופקורן בכמויות ככה זה כבר שבוע חלק אומרים שאני מדוכאת חלק אומרים שאני סתם במצב רוח רע אבל אף אחד לא יודע מה קרה לי באמת, הלב שלי שבור אני מרגישה שכל חלל הלב שלי ריק לגמרי, ריק ואין מי שישלים אותי, הוא היה אבל הוא לא כאן יותר, אני פשוט צופה באותם סרטים שוב ושוב וטוחנת המון פופקורן עליתי המון במשקל אבל לא אכפת לי לאחותי אכפת, לכולם אכפת הם חושבים שאני חולה במשהו אבל אני פשוט לא מספרת להם הייתי באמצע לראות איזה סרט מצוייר משעמם שאני טוחנת נאצ'וס עם גבינה ואז אחותי התפרצה לחדר היא חטפה לי את השלט וכיבתה את הטלויזיה בכעס "תסבירי לי מה קורה לך את יושבת כל היום וכל הלילה מול הטלויזיה טוחנת אוכל בלי לשים לב ומשמינה בסוף את תצטערי על זה תספרי לי מה קורה לך עכשיו!" התחלתי לבכות לא יודעת למה אני פשוט לא יכולה לחשוב עליו אחותי שמה לב שבכיתי וישבה לידי "מתוקה אנחנו מאוד דואגים לך מאז שחזרת מהבית חופשות שהיית בו את לגמרי בדיכאון" היא אמרה וחיבקה אותי עד שנרגעתי, אני אוהבת את אחותי התאומה "בואי נצא החוצה" אמרתי לה "אני רוצה לספר לך למה אני ככה"