אהבתי אותך
תמיד היית איתי
גם כשהייתי לבד היית לצידי
היית מגן עלי כמו אח גדול
לא ידעתי איך לספר לך על הרגשות על הכל
התביישתי אבל ידעתי שתבין
סמכתי עליך חשבתי שאתה שונה
שאתה לא כמו האחרים,
אמרתי לך את רגשותי
כשכל פעם שאתה מסתכל עליי
היה מתחולל בי תחושה מוזרה
שתחושה של אהבה.
אבל אתה פשוט לקחת צעד אחורה וברחת
אז כן אני אוהבת אותך
כמו שבחיים לא אהבתי,
אבל מי ירצה ילדה מסכנה
שיושבת לבד בכל הפסקה
אז עבר לו הזמן
ואתה התרחקת , השארת אותי מאחור
אתה לא כמו פעם, אתה כבר לא יושב איתי כל הפסקה שאני לבד.
אני רואה אותך איתה מפזר לה חום ואהבה
אני לא יכולה להגיד שאני לא מקנאה
ורק לחשוב על להיות במקומה
מחייך אליה מנשק אותה.
לפחות הוא מאושר רק חבל שזה לא איתי.
כל כך מתגעגעת לזמנים שכתבנו ביחד שירים
כשעשינו צחוקים ביחד בשיעורים
לא הייתי צריכה אף אחד כשהיית איתי
אבל בחרת לקום וללכת.
מנסה לדבר אבל זה לא ממש עוזר
אבל למה התרחקת זאת השאלה
כניראה שלא רצית להיות עם ילדה כמוני
לבדה.
יום אחד הוא התקדם לקיווני הסתכלתי אחורה
ניסיתי להבין לאן הוא הולך לאן הוא מסתכל
הוא נעצר מולי, בראשי עבר הרבה מחשבות
כמו מה הוא רוצה?
האם הוא בא בכלל בשבילי?
ראיתי שהוא מתחיל להגיד משהו
הוא אמר ״אני מצטער״
הסתכל לי בעיינים קפאתי, רק הרגשתי את הדמעה
החמה נופלת לאט
הוא התקרב אבל אני לקחתי צעד אחורה והלכתי
עכשיו אני שוב לבד
אבל בפנים אני יודעת שיום יגיע
והאחד שלי יבוא
תגובות (4)
זה באמת סיפור מרגש…
את באמת צודקת יום אחד את תמצאי את האחד שלך…
אני באמת אוהבת את הסיפורים שלך!
את כותבת מוכשרת מאוד…
אני חושבת שאת לא מבינה בעצמך כמה זה מרגש!
אחד המושלמים! זה היה מרגש ונקוו לי דמעות בעיניים! ממש ממש ממש ממש ממש ממש אהבתי את זה!! את כותבת מדהימה. -10- אם היה אפשר…
במילה אחת- מושלם!
באמת שאתן מרגשות אותי תודה !
ואני ממש שמחה שאתן אוהבות