אהבה שכזו

הם הלכו יד ביד אוהבים וממתנים להינשא ולהביא ילדים. אהבתם הייתה מיוחדת במינה. הוא היה גבר מרשים , גבוה, תמיר ממש חתיך והיא הייתה אשה קטנטנה יושבת על כיסא גלגלים ולא בריאה.

הם גרו באותה דירה והוא טיפל בה במסירות אין קץ. התאונה התרחשה לפני כמה שנים אך הוא הכיר אותה במצבה הנוכחי והברק בעיניה השחורות לא נתן לו מנוח.

נרשמו להינשא ברבנות והגבר יצא לעבודתו כאשר משאיר את אהבתו בבית עדיין ישנה.

כאשר חזר לפנות ערב התפלא שהדירה הייתה חשוכה , "לילית היכן את מתוקה ?" אך במקום לילית מצא דף ובו כתוב.

"גדי אני כל כך אוהבת אותך ואין מצב שאתה תישאר אתי כאשר מצבי לא קל. מאחלת לך את כל הטוב שבעולם תינשא לאשה שמתאימה לך שאינה יושבת על כיסא גלגלים ורק בקשה אחת יש לי אליך תקרא לבתך "לילית"
אין לך מה לחפש אותי כי טסתי לאחותי אי שם בחו"ל.

אוהבת אותך הכי בעולם ואוהב אותך עד פעימת נשמתי האחרונה. תודה על הימים היפים שחוויתי בחברתך ימים ולילות כאלה כנראה לא ישובו לעולם.

ביוש אהוב לבי אוהבת ומתגעגעת אך מרוצה מהמעשה שעשיתי.