אהבה, שברון לב ומה שבניהם
-"תקשיבי אני לא רוצה לשגע אותך , את מושלמת , את מדהימה… אני רציני , אני פשוט מרגיש שאני לא מוכן נפשית לזוגיות, לעוד מישהי לדאוג לה, אני פוחד שאני אפגע בך"
ומה כבר יכולתי לענות? אז גרמת לי להתאהב בך עד כלות ואז זרקת הכל לפח? לא השארת לי עוד אפשרויות ?
הזמן עבר ואנחנו התבגרנו איתו , עוד ריבים פה ושם עוד צחוקים , עוד רגעים מביכים , ועוד אהבה מבוזבזת ….
בעיני כולם היינו זוג
בעיניו היינו פשוט חברים טובים מאוד מאוד
בעיניי – היינו בקטע לא מוסבר- בקטע שלא יכולתי לסבול כבר.
ארבעה חודשים אחרי ההודעה
הייתי בחופשה באילת עם חברותיי
דיברנו ימים ולילות שיחות נפש, שיחות אהבה, שיחות מצחיקות
ובאחד הערבים הוא כתב לי דבר שהרס לי את כל החופשה
"את זוכרת שאמרתי שאני לא רוצה חברה? בתכלס…זה היה לפני יותר מחודשיים"
-'ארבעה חודשים' אמרתי לעצמי
"אז אני הגעתי למסקנה- את הדבר הכי חשוב בחיים שלי , אני לא רוצה לאבד אותך לא משנה מה. אני אוהב אותך בצורה מטרופת ואני מת כבר שתחזרי ונוכל להיות ביחד סוף סוף"
עוד שנייה התפוצצתי מאושר!!
-אז למה הרס אתם שואלים?
תחשבו שלפני עוד שלושה ימים במרחק קילומטרים מהבית ואין לי דרך לחזור
ואני צריכה להיתקע עם המחשבה על כמה באלי לחזור בזמן שכל החברות שלי נהנות מהחיים.
עברו שלושה ימים של סבל בשבילי ואז הגיע היום המדהים שחזרנו הביתה ,
אז זו הייתה נסיעה קשה של 4 שעות במיניבוס מסריח
אבל שום דבר לא הוריד אותי מה "היי" המטורף שהייתי בו
כמה שעות אחרי שהגעתי הביתה נפגשנו , זה היה בספסל הקבוע שלנו 'הספסל הנטוש' קראנו לו
ראיתי אותו מגיע מהצד השני
רצתי וקפצתי עליו
התחבקנו עשר דקות בערך ואז שחררתי
הייתי עם חיוך מרוח על כל הפנים ואז הכל התחיל
-"איך היה באילת חיימשלי?" הוא שאל
-"היה מושלם … עד ש" עניתי
-"עד ש?" הוא שאל
-"אתה יודע…" אמרתי
-"מאמי שלי תקשיבי אני באמת מצטער על כל הזמן שבזבזנו עד עכשיו , אני באמת מצטער שלא עשיתי כלום קודם, אבל עכשיו אני כאן ואני עומד להיות איתך לתמיד , עד שימאס לך ממני – אני איתך בטוב וברע….! " הוא אמר ונישק לי את האף
ציחקקתי קצת ממבוכה ואז התאפסתי על עצמי
-" אז מה עכשיו? " שאלתי
-"עכשיו אנחנו ביחד" הוא אמר
חייכתי את החיוך הכי גדול שיכולתי ונשענתי עליו
דיברנו מלא זמן על החופשה ובכללי
וכל פעם כשקלטתי שהוא מקרב אליי את הראש השפלתי מבט
לא ידעתי מה לעשות – אף פעם לא התנשקתי .
אחרי כמה ניסיונות כושלים שלו
הוא הרים את ראשי ולחש "זה בסדר, תפסיקי לפחד, אני פה"
הסתכלתי לו בעיניים וזה קרה …. התנשקתי , התנשקתי בפעם הראשונה- ועם הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם .
עבר לו חודש וחצי בקלילות
אולי רבנו כמה פעמים אבל תמיד השלמנו בסוף
היה לנו כלכך כיף ביחד , למדנו הרבה אחד על השני
ואחרי החודש וחצי הזה משהו התדרדר
אני לא יודעת איך זה קרה ואיך הגענו למצב הזה
אבל זה היה פתאום כאילו לשנינו נמאס
כאילו זה לא נועד להמשיך לנצח
כאילו כל עולם הפנטזיה המושלם שבנינו לעצמנו התפרק פתאום
הגיע שבוע היום הולדת שלי
הוא רצה שנעשה משהו ואני זלזלתי ולקחתי את זה כמובן מאליו
וכך יצא שאחרי שלושה ימים נפרדנו.
בהתחלה חשבתי שלא אכפת לי
לאט לאט הבנתי שטעיתי ושלחיים שלי אין משמעות בלעדיו
וכל זה – נפל לי על היום הולדת .
עבר בדיוק שבוע מהפרידה ועוד לא עברתי הלאה
אבל החברים המדהימים שלי ארגנו לי ולעוד חברה ממש טובה שלי מסיבת הפתעה בלופט
היו שם הרבה חברים שלי ושלה ופשוט לערב אחד שכחתי מכל הסיפור של הפרידה ופשוט נהנתי
ואז במהלך המסיבה הגיע אליי מישהו מהחברים שלה ופשוט נישק אותי
הייתי בהלם לא ידעתי אם להתעצבן או להתנהג כרגיל או לא יודעת מה ואז הסתבר שזה היה באמת או חובה
כעסתי ממש כי חברה שלי היא זאת שנתנה את החובה
אבל המשכתי כרגיל לא רציתי להרוס לעצמי את המסיבה….
יום לאחר מכן מסתבר שה'אקס המתוק' שלי גילה על מה שהיה במסיבה
הוא כעס עליי כלכך
ואני לא ידעתי איפה אני קוברת את עצמי
אחרי יום שלם של ניסיונות התנצלות בסוף הוא ענה לשיחה
-"מה את רוצה?" אמר בתקיפות
משכתתי באפי ועניתי
-"אני לא רוצה להפסיד אותך. זאת הייתה אשמתי זאת אני שלא עשתה כלום הייתי צריכה לעשות משהו … אני מבינה שאתה שונא אותי עכשיו , אני באמת מצטערת."
-"ולחשוב שעד היום בבוקר רציתי שנחזור" הוא סוג של אמר לעצמו
הרגשתי כאילו משהו בתוכי נשבר
-"רדי למטה" הוא אמר
בלי לחשוב פעמיים ירדתי כמו שאני
התקרבתי לחבק אותו אבל הוא לא נתן לי
-"רציתי לתת לך הזדמנות להסביר לי פנים מול פנים בדיוק מה היה שם"
אחרי רבע שעה שהסברתי הכל וגם ביקשתי סליחה עוד איזה שלושים פעמים
הוא התקרב אליי ואמר
-"זה הסוף שלך אם זה יקרה שוב אי פעם"
-"זה אומר שס.." הוא סתם לי את הפה בנשיקה
-"כן זה אומר שסלחתי" הוא אמר
חייכתי חיוך ענקי
-"וזה אומר שחז…" הוא סתם לי את הפה שוב
התנשקנו עוד איזה רבע שעה ואז הלכתי הביתה
הלכתי לישון כבן אדם מאושר
התעוררתי בבוקר מצלצול של הודעה – הודעה ממנו
עוד לא הספקתי לשפשף את העיניים וכבר הבנתי שהמצב לא טוב
הודעה של יותר מ5 שורות
-"אני אוהב אותך אני באמת אוהב אותך
ואני מצטער ואני יודע שאת עומדת לשנוא אותי
אבל אני חייב להגיד את זה אני לא רוצה לשקר לך
מה שהיה אתמול היה מגעגוע
ואני אוהב אותך, שלא תחשבי לרגע שלא
ואני רוצה שנהיה ביחד … פשוט לא עכשיו
אני צריך קצת שקט
אני מצטער"
ואז החלק ההוא שנשבר בי אתמול חזר לעצמו ונשבר שוב למיליון חלקים
לא הגבתי פשוט שבוע לא יצאתי מהמיטה לא דיברתי עם אף אחד לא כלום
ואחרי שבוע החלטתי שאני מסיימת עם זה
-"אתה חושב שמאתיים בנות רודפות אחרייך ברחוב? אז לא
אני אחת .. ואם אני לא מספיק מיוחדת כדי שתעריך את האהבה שלי אלייך ולא תתייחס אליי כצעצוע אז פשוט זהו זה נגמר בנינו
לא אכפת לי כמה זמן עוד אני אמשיך לאהוב אותך ואם אני אפסיק בכלל בזמן הקרוב
אבל לא משנה מה זהו
זה נגמר."
וככה נגמר סיפור האהבה הראשון בחיים שלי
ככה נשבר הלב שלי בפעם הראשונה
וככה התבגרתי בפעם הראשונה והבנתי שצריך להמשיך הלאה כי אין טעם להסתכל אחורה.
תגובות (3)
וואו אני מצטערת בשבילך שחווית את זה , אבל גם בו זמנית שמחה בשבילך שלפחות את מנסה להתגבר עליו ואצה מבינה שגם מגיע לך יותר טוב..דרך אגב כתיבה יפה מאוד ..אהבתי ( וגם אני אוהבת את דמי המושלמת , תלמדי מהחוזק שלה) לילה טוב ;)
ואת מבינה**
וואו זה נשמע עצוב..אבל אני בטוחה שיהיה לך עוד אהבה …