אהבה- חלק 1

לאחר שיכנועים רבים מצד חברות שלי הסכמתי ללכת איתן למסעדה, למרות שבחוץ גשום ויותר נוח לי להשאר בביתי, עם פי'גמה ושוקו חם למרות שרוב בנות גילי הולכות לכל מיני מקומות בשביל להנות.
עליתי לחדרי, העפתי מבט בשעון וראיתי שהשעה 20:00 בערב הבנתי שיש לי שעה להתארגן.
הוצאתי מחדר הארונות: גינס סיקיני שחור, מגפי עקב עד הברך שחורות וסוודר בצבע ורוד בייבי. התחלתי להבריש את שערי החלק והנחתי אותו על גבי בצורה יפה, התחלתי ללבוש את הבגדים אשר בחרתי ,לאפר את פני באיפור עדין ולהוסיף אקססוריז. הסתכלתי במראה הייתי מרוצה מהמראה שלי, לקחתי את אחד מהתיקים שלי, יצאתי מביתי לאחר שנעלתי אותו והתחלתי ללכת לכיוון האוטו שלי מתניעה ונוסעת לכיוון המסעדה שחברותי אמרו לי.
לאחר רבע שעה הגעתי למסעדה, החנתי את המכונית בחנייה והתחלתי ללכת לכיוון המסעדה.
נכנסתי בדלתות המפוארות של המסעדה ובטימינג המוצלח שלי אחד המלצרים התנגש בי ושפך עליי את כל התכולה שהייתה במגש שלו. הייתי המומה, גם ככה לא רציתי לבוא וגם שופכים עליי כאן דברים. חברותי שישבו בשולחן מול הדלתות ראו אותי, נבהלו ממה שקרה וקמו מהר לקחת אותי לשירותים של המסעדה, לצערי אין סועד אחד שלא הסתכל על המקרה. אחת מחברותי נשארה בחוץ היכן שהמלצר התנגש בי וצעקה שהיא רוצה לדבר עם המנהל, כן חברות שלי עושות מכל עיניין סיפור. בשירותים חברותי האחרות ניסו לנקות את הסוודר המלוכלך והיו מלאות זעם על המלצר " העקום" כך הן כינו אותו, חברתי אמנדה שנשארה בחוץ נכנסה לשירותים ואמרה "אמור אנחנו צריכות להכנס למשרד של מנהל המסעדה" עניתי לה "למה יפתי? הכל בסדר, לא נעשה מזה עיניין" אמנדה הסתכלה עליי בפרצוף חמוץ ונכנעתי לה.
יצאנו כל החבורה מהשירותים צועדות למשרדו של מנהל המסעדה. אניטה תיקתקה בדלת משרדו ומבפנים נשמע קול גברי עמוק שאמר "יבוא", אניטה פתחה לרווחה את הדלת ונכנסנו כל החמישה למשרדו , לעינינו התגלה גבר בשנות העשרים לחייו למרות שהוא בוגר ממני לפחות בשלוש שנים יש לו עדיין ניצוץ ילדותי בעיניים אך ערמומי ויחסית לילד בן 20 המראה שלו מאוד גברי. כל חמשת חברותי חייכו באוטומטיות ושכחו לרגע למה באנו למשרדו של מר סקסי. כן אני מודה הוא היה נורא חתיך ואני הרווקה היחידה בחבורה אבל לא ממהרת לשום מקום.
שמתי לב שאף אחד מחברותי לא מגיבה ואני נקשתי באצבעותי שהן התעוררו מפנטזיה שהן שעו בה ומר סקסי גיכח על כך. אמנדה התעוררה ישר והעמידה אותי מול מר סקסי ואמרה "היי, קוראים לי אמנדה וזאת חברתי אמור ומאחורה שאר החברותינו. בזמן שאמור נכנסה למסעדה אחד המצלרים שלך היה עסוק במשהו שהוא לא להסתכל לאן הוא הולך ושפך את כל תכולת המגש שלו על אמור" וכל חברותי התחילו להצדיק את אמנדה ומר סקסי ביקש שקט ופתח את עיניו הכחולות לרווחה ואמר "אם תוכלו לצאת בבקשה ולהשאיר אותי עם אמור לבד, אני אשמח לשמוע ממנה מה קרה" אמנדה חייכה וכך גם אניטה, קתרין, איזבלה ואלכסיס וענו במקהלה "אוקיי" ויצאו אחת אחרי השנייה מחדרו של מר סקסי דאמט איך קוראים לבחור הזה??
מר סקסי התחיל לדבר "גברת אמור שבי בבקשה היכן שנוח לך ובבקשה ספרי לי מה קרה ולמה חברותייך עצבניות נורא על כך" בחנתי אותו לרגע ואמרתי בשאלה "רק מה השם שלך אדוני?" והוא ענה לי "סליחה, פשוט אני מקבל תלונות כאלה כבר פעם שלישית ואני רוצה לדעת אם זה על אותו מלצר ושמי הוא ג'ימס, ג'ימס גומז" צחקקתי לשנייה ועניתי "אדון גומז אין שום בעיה ואין למה לעשות עיניין מכך כמו שחברותי עושות ,זה לא קרה באשמתו הוא היה נראה טרוד, יותר חשוב שתבדוק מה שלומו, ומה עובר עליו, אולי המקרים האלה נובעים ממשהו" ג'ימס חשב לרגע ואמר "צודקת ואני ממש מופתע שאת לא צועקת עליי! למה לפני כמה ימים קרה לנו את אותו מקרה והגברת נכנסה אליי בצעקות ובאשמות ורצתה פיצוי" וציחקק והצטרפתי לצחוק שלו.
בלי ששמנו לב ישבנו במשרדו של ג'ימס כמה שעות טובות מדיבורים על החיים, הוא סיפר לי על עצמו איך הוא הפך למנהל מסעדה בגיל יחסית צעיר ועוד בפלורידה הגדולה, ואני סיפרתי לו על היותי סטודנטית לתואר שני בעיצוב פנים וגרפיקה ממוחשבת. חברותי כבר הלכו לביתן לאחר ששלחתי להן הודעה שאני נשארת במסעדה.
השעות עברו והגיע השעה שתיים בחוץ כבר נורא חשוך המסעדה של ג'ימס בתהליכי סגירה ואני מחכה לו שיסיים לדבר עם המלצר ששפך עליי מרק. הזמנתי את ג'ימס אל ביתי הוא אדם טוב. אחלה דייט סידרתי לעצמי עם מנהל מסעדה וסוודר ורוד שהפך לכתום.
ראיתי את ג'ימס מתקדם לכיווני עם גקט עור שהניח עליי בשביל שלא יהיה לי קר כי בחוץ קפוא וחייכתי אליו בהכרת תודה והתקדמנו לרכב שלי ונסענו לביתי…