אהבה אסורה

אני קמה בבוקר, ועוד לפני שאני פותחת עיניים אני מחפשת אותך, אולי כל זה היה חלום ואתה עכשיו שוכב ליידי, ואז אני פותחת עיניים וזאת רק אני, שוכבת לבד במיטה שגם אתה אמור להיות. אני רוצה לבכות ולהתפרק, אבל אני יודעת שאסור, כי גם לך קשה… אני יושבת בבית והדבר היחיד שרץ לי במחשבה זה אתה אם הכל בסדר, אפילו שעכשיו אין מלחמה, אני דואגת, כי אם משהו יקרה, הכל יכול להשתבש. אז אני קמה ומתחילה לעשות את הדברים שאני צריכה אבל שהטלפון שלי תמיד קרוב אליי שאם תתקשר או תשלח לי משהו אני לא אפספס. אני רוצה להיות איתך כל הזמן רק איתך, והבטן שלי מתהפכת ואני לא יכולה להפסיק לחשוב עלייך. ואני מנסה להבין, אם זו אהבה? שאני יושבת וכל מה שאני רוצה זה להרגיש אותך שוב, זה לחבק אותך, זה להניח את הראש שלי על רגלייך ופשוט לעצום עיניים. שאני רק רוצה לשמוע את הגיחוך הקטן שאתה עושה תמיד אחרי שאנחנו מתנשקים, אני רוצה לראות אותך. ואם ישאלו אותי למה אני אוהבת אותך אני אגיד כי אני פשוט אוהבת אותך, כי לאהבה לא צריכה להיות סיבה אהבה זו אהבה. זה חיבור עז בין שני אנשים שאי אפשר לתאר אותו או להתכחש אליו. ואני יודעת, אני יודעת שאני לא יכולה לעשות כלום בשביל לראות אותך יותר, וזה מחרפן אותי, כי אני יושבת ופוחדת להפריע לך, אולי אתה באמצע משהו חשוב ואני לא רוצה להסיח את דעתך… אז אני יושבת ומראה לכולם שהכל כרגיל, את הדמעות שמאיימות לפרוץ אני עוצרת בפנים, את הנשימות שלי אני מסדירה, ושמה חיוך על הפנים בשביל שאף אחד לא ידע, שמבפנים אני נשברת מגעגועים, אני לא נותנת לאף אחד לדעת כמה אני אוהבת אותך, כי אני רוצה שזה יהיה רק שלי ושלך, הסוד הקטן שלנו, של אהבה אסורה. כי אתה גדול ממני ואני קטנה, ואם מישהו ידע זה יהיה צרה. ובא לי רק להיות גדולה יותר ואיתך, לנצח. אבל אני לא יכולה.