אהבה איומה

הוא היה האהבה הראשונה בחיי, הייתי בת כ17 בכיתה י"א בתיכון. הוא היה מקסים, בחור נהדר, חלומי. הכרתי אותו כידיד של חברה טובה לא ראיתי אותו בהתחלה אבל ראינו תמונות זה של זה והיינו מדברים דרך אתר חברתי בהתחלה רוב נושאי השיחה היו קשורים לחברה שלי הייתי אז כיתה י"א היא סיפרה לו על מגמות מתכונות בגרויות ודברים שקשורים ללימודים ולביה"ס שלנו (אז למדתי בבי"ס ממלכתי דתי-רגיל לא שיותר מידי מבליט את הדת וזה עיניין אותו כי אז הוא רצה לחזור בתשובה) היינו מדברים המון על דת וגורמייה המעשיים וכדומה הייתה תקופה נהדרת דיברתי איתו באתר בטלפון בסמסים כ"כ הייתי מתרגשת לראות את השם שלו על הצג .הלב שלי היה דופק פיזית ובתחילת השיחות הייתי מתקשה לדבר ולהסדיר את הנשימה מיום ליום לחודש לשנה התאהבתי בו יותר ויותר ונידמה היה לי שגם הוא למרות שהיו לו קשרים קצרים בתקופה ההיא שהוא היה מספר לי עליהם. ממש נישבתי הייתי כבר עמוק בתוך הרגש המכוער הזה ה'אהבה'. כן, מכוער היא מתעתעת היא מסנוורת היא חמימה אבל ברגע אחד כמו סופת טורנדו הרסנית היא מכלה את כל חייך את כל מי שהיית. את כל מי שאתה. (מצטערת על הפאוזה) בקיצור מפה לשם יצא שהייתי אצל משפחה שגרים רחוק ממני בת דודתי ראתה אותי מדברת איתו באתר היא ידעה מה אני מרגישה היא הפצירה בי לספר לו וטענה כי על פי תגובותיו ניכר כי ייתכן וגם הוא חש כלפי משהו.. אני לא זוכרת מה בדיוק אמרתי איכשהו עשיתי את זה בעקיפין כי אני מ-אודד פחדנית במיוחד בדברים כאלה שיש חשש להשפלה אמרתי לו שיש לי אופי מסויים גרוע אני לא זוכרת בידיוק.. אולי נטייה לכעוס מהר והוא אמר לי שזה לא כזה נורא ושאני יכולה לעבוד עם עצמי ע"מ לשפר זאת אמרתי לו: "מה לא כזה נורא? היית יוצא עם בחורה כזו?" הוא אמר לי בהחלט! לדעתי הוא שמח שסוף סוף אני מנתבת את השיחה לכיוון כזה ואז אמרתי בצורה שישמע ספק ברצינות ספק בצחוק אאה מעולה אז יש לי סיכוי איתך! חחח אני רגועה. למרבה הפתעתי הוא ענה ברצינות כן את מקסימה הייתי שמח הייתי רוצה שתבואי כבר לאיזור שלי (מרכז) אני ישמח לראות אותך. ואז הוא אמר לי שמעי ליאתי אני באמת מרגיש כבר כמה זמן שרציתי שיקרה ביננו משהו פחדתי להגיד לא ידעתי איך תגיבי, אני שמח שאנחנו מדברים על זה סוף סוף. אחרי כמה דקות הוא התקשר והמשכנו לדבר על הכיוון הזה קבענו להיפגש וממש קרנתי בשיחה הזו אני חושבת שלכל אורכה כ20 ד'ק רק חייכתי ואם לא חייכתי צחקתי הייתי מאושרת זה סוף סוף קורה הצהרנו על אהבתינו המוצפנת זמן כה רב! בסוף השיחה שהייתה בחוץ על ספסל ליד ביתה של בת דודתי, ניתקתי וצעקי יששש יווווו אני לא מאמינה שגית!! אני הולכת ליראות אותו הוא רוצה אותי גם הוא גם חושב עלי כבר הרבה זמן היא שמחה בשימחתי וצחקנו וצעקנו בייחד התחלתי לתכנן מה אלבש, מה אעשה עם השיער וממש לדמיין את כל המפגש (אני כותבת את זה והלב שלי דופק שוב כאילו לא חלפו 4 שנים מאז.. ככה זה אהבה ראשונה תמיד מרגשת לא משנה כמה זמן או קשרים עוברים אחריה (במקרה שלי 3) ) אמשיך-נסעתי אליו ברכבת וכמובן שטרחתי להתאפר ולהתלבש נהדר אני זוכרת שאפילו על התיק שאיתו אסע הקדשתי מחשבה רבה, הלכתי למספרה עשיתי פן וצורה נחמדה בשיער רציתי להיות מושלמת עבורו. עמדתי לאחר את הרכבת הגעתי בדיוק בשנייה שהיא עמדה לעזוב חשבתי בלב: תודה אלוהים כנראה זה צריך לקרות מה שאני עושה עכשיו תודה שעזרת לי והרכבת לא נסעה. היה מפוצץ באנשים ישבתי במדרגות ולחצתי על עצמי לנשום כן היה לי ממש קשה לעשות את זה אם מהריצה ואם מההתרגשות. משום מה למרות הציפייה הנסיעה עברה מהר הגעתי לת"א מרכז כא כבר ממש רעדתי מהתרגשות אני זוכרת שהתלבטתי לרגע אם בכלל להתקשר אליו אבל עשיתי את זה " אין בעייה ליאת אני כבר מגיע מה את לובשת שאדע לזהות אותך?" ,חולצה שחורה וג'ינס אתה כבר תראה אני עומדת כא שיער ארוך חלק חחח וואייי הלב שלי בער טוב בסדר אני מחכה לךבנתיים בתחנה. עמדתי שם וממש כמו סצנה מתוך סרט הוא בא מאחורי נוגע לי ביד ליאת? אורן!! חיבקתי אותו חזק מההפתעה כן אני יזמתי את החיבוק מודה למרות שלא נראה לי שהוא ככ" התנגד לעיניי ;) הלכנו לטיילת לחוף ישבנו בים הוא חיבק אותי וליטף לי את היד הוא היה מאופק, הוא לא היה חוצפן או גס ממש עדין כזה ואני שאז הייתי בת כמעט 17 וזה היה הקשר הראשון שלי לא הייתי כ"כ בקיאה בדברים מהסוג הזה ישבנו בחוף מחובקים בשקט אולי חצי שעה זה היה מקסים היה נהדר הייתה הרגשה עילאית לא היו לי רגעים כ"כ מרגשים שכאלה באף אחד מהקשרים שהיו לי אחריו. הוא התקרב אלי ואני חושבת בלב או אוו.. אני לא כ"כ מוכנה לנשיקה עכשיו אבל היא קרתה והיא הייתה מדהימה היא לא יצאה לי מהראש גם כשהקשר ניגמר כשהייתי חושבת עליו היה עולה מולי בעיקר הרגע הזה.. מרגש אותי אפילו להיזכר בה בעת כתיבה זו אני מסוגלת לעצום לרגע את העניים ולהזכר דקות ארוכות ברגעים הקסומים ההם אני לא חושבת שהיה אירוע בחיי בו הרגשתי אושר ושמחה בלב באמת טהורה ואמיתית ממש מושלמת כמו אותו הרגע. מנגד, רגע הפרדה ממנו היה מהעצובים בחיי אם לא הכי עצוב. ישבנו בחוף כמה שעות דיברנו ואם לא הייתה מגיעה השעה של האוטובוס האחרון אולי לא הייתי עוזבת אותו עוד כמה שעות. כהוא ליווה אותי לתחנה וחיכה איתי עד שהגיע האוטובוס והחיבוק שנתן לי לפני שעליתי אוךךךך אני לא ישכח בחיים הוא היה עוצמתי מלא רגש אדיר עליתי ברגשות מעורבים לאוטובוס.. לא רציתי לעזוב אותו. כבר באוטובוס שלחתי לו הודעה אני מחכה כבר לפעם הבאה שאראה אותך והוא החזיר גם אני אהובה שלי אני הרגשתי מאושרת מאין כמותי ממש קורנת! לצערי אחרי המפגש הזה התחילו רק בעיות, ריבים, פעמים מעטות שיכולנו להפגש והוא התחיל ללמוד במוסד להשכלה גבוהה לא היה לו זמן או ראש בישבילי :\ הייתי כועסת שהוא לא מתייחס או מתקשר הרבה כמו בהתחלה פחדתי שמשום מה המפגש איתי גרם לו להרתע ממני אמרתי משהו.. עשיתי משהו.. פחדתי (שוב) מהשפלה או מלשמוע ליאת זה לא הולך אז באמביולנטיות מטורפת ובלי חשק בכלל רק בגלל הנעת האגו האידיוטי התקשרתי "אורן, אתה יודע שאני אוהבת אותך.. אוני ימשיך לאהוב אותך אבל אני מרגישה שאני מפריעה לך בשלב הזה של החיים שהתחלת לימודים ויש לך כל הרבה דברים על הראש לא נראה לי שמתאים לך כ"כ הקשר הזה עכשיו ובלב רציתיייי עד כלות נישמתי שיסתור את דבריי אבל רצה הגורל והוא לא, הוא אמר לי בנימה קרה חדשה עבורי- "אם זה מה שאת רוצה, מה אומר לך, יכול להיות שזה באמת מה שצריך לעשות" רציתי למות!! שתיפתח עצמה האדמה ותבלע אותי שאעלם מהיקום הרגשתי רע ונורא באופן קיצוני הכי רע שידעתי עד היום. וזה ביגללי ביגללי ניגמר הקשר שכ"כ חפצתי בו, חיכיתי לו, רציתי בו. חשבתי המוןןן חשבתי חשבתי בכיתי בכיתי לילות רבים הכריות במיטתי נספגו דימעותי עד כדי שהייתי מחליפה את צידם כדי שאוכל לישון. ניסיתי להתקשר ניסיתי לסמס לדבר באתר האינטרנט לא עזר לי דבר הוא ניפגע מה מעיין זריקה שלי ואם כבר היה עונה היה אדיש אלי הוא אומר שהוא לחוץ או ממהר וכ'ד וזה רק גמר אותי יותר התגובות שלו הללו עברה עלי שנה מהגהנום פשוט כמעט ולא תיפקדתי לא אכלתי לא צחקתי לא שמחתי משום דבר. עד היום מידי פעם הוא עולה לי יש לו פינה בלב שלי שלעולם כבר לא נראה שתיסגר. אבל מי יודע אולי ירצה הגורל והוא יחזור למלא אותה :) נכון להיום מצאנו זה את זה באתר אחר ואנחנו מדברים כידידים (שנינו סטודנטים) ולצערי יש לו חברה כמה מצחיק בשם כמו שלי וכואב לי לראות תמונות שלהם מאושרים למרות שאני כבר במצב שבאמת באמת אני רוצה בישבילו את הטוב ביותר עבורו.. המשפט שעזר לי ו'החזיק' אותי: "מה שקורה הכל לטובה" ו..אולי גם שיקרה ;)